עו"ד יואב הריס נ' מפלגת העבודה

שמח וגאה על כי המאבק שלי לצדה של מרב מיכאלי ובנוסף לשלה זכה להצלחה. כבוד בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו קיבל את העתירות, והורה על ביטול החלטתה של ישיבת הוועידה העשירית מיום 29.11.2020 אשר התיימרה לבטל את זכות הבחירה של חברי מפלגת העבודה. משמעות ההחלטה היא שזכות הבחירה של יו"ר המפלגה החדש (במקום זה שהתפטר לאחרונה) ושל הרשימה לכנסת נתונה בידי חברי המפלגה ושינוי החוקה כביכול אותו התיימרה לבצע הוועידה התבטל. בדיוק בגלל מאבקים כגון אלו הצטרפתי לפני כשנתיים למפלגת העבודה ופעלתי על מנת להיבחר כציר לוועידה. המאבק הנו מאבקם של כל אותם חברים ופעילים שנלחמים על חופש ושיוויון הדמוקרטיה הישראלית ומשמרים את החרב של טרויה, בדרך לשיקום אפשרי של המפלגה.

מבחינה משפטית ופוליטית הכרעת כבוד השופטת הבכירה רחל ברקאי בה"פ 20- 11 – 67555 מיכאלי נגד פרץ וה"פ 20 -11- 69072 הריס נגד מפלגת העבודה, מציבה תמרור וגבול לכל אותן מפלגות וארגונים הסבורים כי לעולם חוסן ולעולם יחסו בצל "אי ההתערבות"  של בתי המשפט. שימת הלב לכך שהגם שפסק הדין מוכיח את מפלגת העבודה על כי התיימרה לסטות מההסכמה שגובשה ב"פרשת פרץ", גם אלמלא אותה הסכמה מקבל בית המשפט את העמדה העקרונית בדבר הפגיעה החוקתית בזכויותיהם של חברי המפלגה וקובע כי זו לא ניתן לבצע שלא בהליך ראוי והוגן המבטיח את זכות הטיעון ומפנה את המפלגה לסעיף 218 (א) בחוקה הקובע כי שאלה כגון זו יש לבצע במשאל מקרב חברי המפלגה ולא במחטף. בתוך כך בית המשפט גם לא קיבל את הטיעון הכלכלי לו טענה מפלגת העבודה (ואשר נסתר בעתירות שהוגשו) והרחיב והבהיר כי אין בשיקול הכלכלי בכדי לרפא את הפגיעה הקשה והמהותית שנעשתה עקב המהלך הפוגעני . מאחר והטענות כנגד מפלגת העבודה הן אלו שהתקבלו, בית המשפט הוסיף ופסק תשלום הוצאות לטובת העותרים- 20,000 ₪ לטובת מרב מיכאלי ו- 5,000 ₪ לעותר יואב הריס (עו"ד במשרד הריס ושות' – מומחה בליטיגציה מסחרית) שייצג את עצמו. פסיקת הוצאות זו אף היא אמירה ברורה ונוספת של כבוד בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו.


                                                                       

 בית  המשפט המחוזי בתל אביב - יפו

לפני כבוד השופטת הבכירה רחל ברקאי                           3 ינואר 2021

ה"פ 67555-11-20 מיכאלי ואח' נ' פרץ ואח'
ה"פ 69072-11-20 הריס ואח' נ' מפלגת העבודה הישראלית

המבקשים                                       
(ה"פ 67555-11-20)       

1. מירב מיכאלי
2. אברהם בייגה שוחט
3. עמר בר לב
4. מיכל בירן ועוד 95 אח'
ע"י עוה"ד הרצוג פוקס נאמן ושות'

100. יורם מצנע ועוד 11 אח'
ע"י ב"כ עו"ד נמרוד לנגר ועו"ד אליס גולדמן

המבקש
(ה"פ 69072-11-20)
עו"ד יואב הריס - בעצמו                       

נגד

המשיבים
1. עמיר פרץ - יו"ר המפלגה
2. ערן חרמוני - מזכ"ל המפלגה

3. הנהלת המפלגה
 4. מפלגת העבודה
5. ועדת חוקה מפלגת העבודה
6. המוסד לבירור עתירות של מפלגת העבודה

ע"י ב"כ עו"ד איתן ברמן, עו"ד עמרי שגב

 

                                                                       פסק דין

עניינן של התביעות שבפני נוגע להחלטת הועידה העשירית של מפלגת העבודה,
מיום 29.11.2020 2 לשנות את שיטת הבחירות של יו"ר המפלגה ושל רשימת מועמדי המפלגה לכנסת ישראל. בהתאם,
עתרו המבקשים לסעד הצהרתי ולפיו ינתן צו הקובע, כי ועידת מפלגת העבודה אינה רשאית לשלול
את סמכותם וזכותם היסודית של כלל חברי המפלגה, בהתאם לחוקת המפלגה, לבחור את יו"ר
המפלגה ואת רשימת מועמדי המפלגה לכנסת ישראל וכן צו מניעה קבוע האוסר על הוועידה לתקן
את חוקת המפלגה באופן המעביר את זכות הבחירה מכלל חברי המפלגה לידי צירי הוועידה.

העובדות שאינן שנויות במחלוקת

  1. בהליך הנדון אוחדו שתי תביעות אשר הוגשו על ידי חברים שונים במפלגת העבודה, כאשר
    ערב הדיון בפני צורפו תובעים נוספים לאחד ההליכים. כך, עומדים בפני למעלה מ- 100
    תובעים חברי מפלגת העבודה, המבקשים את ביטול החלטת ועידת המפלגה מיום 29.11.20
    בדבר שינוי שיטת הבחירות במפלגה ומתן צו קבוע האוסר על הוועידה לשנות את שיטת
    הבחירות בדרך של תיקון חוקת המפלגה. וביתר פירוט:
  2. המבקשים בתיק ה.פ 67555-11-20, חברי מפלגת העבודה (להלן: "המפלגה"), בחלקם
    חברי כנסת מטעם מפלגת העבודה, פנו לבית המשפט כבר ביום 27.11.20 בבקשה לצו מניעה
    אשר יאסור על ועידת המפלגה, אשר אמורה היתה להתכנס ביום 29.11.20, לקבל החלטה
    שעניינה שינוי חוקת המפלגה בנושא שיטת הבחירה של יו"ר המפלגה ורשימת המועמדים
    לכנסת באופן הנוטל את זכות הבחירה מכלל חברי המפלגה (שיטת הפריימריס) ומעביר
    הסמכות להצבעת חברי ועידת המפלגה.
  3. במקביל הגיש המבקש, בתיק ה.פ 69072-11-20, תביעה דומה לבית המשפט ביום 29.11.20
    ולצידה בקשה לצו מניעה זמני בדומה למבוקש בבקשה לסעד זמני שהגישו המבקשים בה.פ
    67555-11-20, כמפורט לעיל.
  4. על פי החלטת כב' סגנית הנשיא השופטת י. שבח, אוחד הדיון בתיקים והבקשות לסעד זמני
    הובאו למתן החלטה בפני כב' השופטת לימור ביבי, אשר בהחלטתה מיום 29.11.20 דחתה
    הבקשות.
  5. לאחר שהמבקשים בתיק ה.פ 67555-11-20, הגישו תביעתם העיקרית נותבו התיקים הנ"ל,
    ביום 20.12.20, אל שולחני. ערב הדיון בפני, אשר התקיים ביום 30.12.20, נענתי לבקשתה
    של קבוצה נוספת של חברי מפלגת העבודה מאזור הגליל המערבי, 11 חברים במספר,
    להצטרף כתובעים נוספים לתביעות אלו.
  6. כעולה מן המסמכים שבאו בפני, ומשלא ניתן צו מניעה התכנסה ועידת המפלגה כמתוכנן,
    ביום 29.11.20, וקיבלה החלטה ולפיה תשונה חוקת המפלגה באופן בו תבוטל שיטת
    הפריימריס לבחירת יו"ר המפלגה ולרשימה לכנסת, זכות הנתונה לכלל חברי המפלגה וזו
    וזכות הבחירה תוענק אך לצירי ועידת המפלגה, שהנה אחד ממוסדות המפלגה. תיקון
    חוקה זה הוצע בסעיף 2 לסדר היום של הועידה כ: "אישור חוקת המפלגה הישראלית
    (תיקון בחירת יו״ר המפלגה, רשימת המפלגה לכנסת, והוראות שונות), התשפ״א -
    2020".
  7. עוד קודם לכן, מיד לאחר פרסום הודעת הנהלת המפלגה, מיום 19.11.20, בדבר כוונתה
    להביא לאישור המפלגה את שינוי החוקה נשוא הליך זה, פנתה התובעת 1 (להלן: "ח"כ
    מירב מיכאלי") במכתב אל יו"ר ועדת החוקה ואל יו"ר המפלגה, בדרישה לכינוס ועדת
    החוקה של המפלגה על מנת שתיתן הדעת לנדון, בשים לב לעמדה שונה קודמת בה נקטה,
    מחודש יוני 2019, ובשים לב לפסק הדין אשר ניתן בהקשר להחלטה זו בהפ 16766-06-19
    פרץ ואח' נ' מפלגת העבודה (ניתן ביום 11.6.19) (להלן: "פרשת פרץ 2019").
  8. ביום 22.11.2020 התכנסה ועדת החוקה של המפלגה כדי לדון בשאלת חוקתיות השינוי
    המוצע בחוקת המפלגה. עוד באותו יום קיבלה ועדת החוקה החלטה ברוב קולות (שני
    מתנגדים מתוך 9) ולפיה, בשונה מהחלטה קודמת שלה, מחודש יוני 2019, אישרה היא
    לקיים דיון בהצעתה של הנהלת המפלגה, להעלות להצבעת הוועידה את השינוי המוצע
    בחוקה. (נספח 8 לעתירה).
  9.  החלטת ועדת החוקה, כך נטען, נמסרה לידי ח"כ מיכאלי רק ביום 25.11.2020. ואולם,
    נוכח סד הזמנים הצפוף ועוד בטרם התקבלה החלטת ועדת החוקה של המפלגה, ביום
    24.11.2020, הגישה ח"כ מיכאלי עתירה למוסד לבירור עתירות של המפלגה (להלן: "בית
    הדין" או "מוסד הבוררות") על מנת שזה יורה על סעד הצהרתי לפיו ועידת מפלגת העבודה
    אינה רשאית לשלול את זכותם של כלל חברי המפלגה, לבחור את יו"ר המפלגה ואת רשימת
    מועמדי המפלגה לכנסת ישראל, ולהעביר זכות הבחירה לצירי הועידה. כמו כן התבקש צו
    ביניים בנדון.
  10. ביום 25.11.2020 בשעה 10:40, ניתנה החלטה ולפיה הדיון בעתירה ידון במאוחד עם שלוש
    עתירות נוספות באותו עניין, בפני מותב תלתא, באותו יום בשעה 20:00. בשעה 18:00 של
    אותו יום, שעתיים בטרם דיון, הגישו המשיבים תגובתם.
  11. בתום הדיון הודע לצדדים, כי החלטת בית הדין תינתן ביום המחרת ואולם, למחרת, ביום
    26.11.2020 שעה 17:00 נתקבלה הודעה ולפיה החלטת בית הדין תינתן רק ביום ראשון,
    29.11.2020, מועד כינוס הועידה.
    בהינתן האמור חזרה ח"כ מיכאלי ופנתה, באותו יום 26.11.2020 אל בית הדין בבקשה
    למתן צו ביניים אשר יאסור העלאת עניין שינוי שיטת הבחירות להצבעה. תחת זאת, שעות
    מספר לאחר מכן ובניגוד להודעה קודמת, ניתן פסק דין של בית הדין הדוחה עתירת
    העותרים בנימוקים המעוגנים בסמכות הוועידה לדון בשינוי שיטת הבחירות על בסיס הוראות חוקת המפלגה, ובהתעלם מטענות רבות נוספות שהעלו העותרים, בין השאר טענות בדבר מניעות והשתק נוכח עמדת ועדת החוקה בנדון משנת 2019, שהיתה שונה מזו
    שהתקבלה ובהעדר נסיבות המצדיקות שינוי עמדה, כמו גם פסק הדין שניתן בעקבות זאת
    בפרשת פרץ 2019.
  12. עוד בטרם אדרש לטענות הצדדים, ועל מנת שניתן יהיה להבין מהות הטענות הנטענות יש
    לרדת לשורשם של דברים ולהידרש להליך קודם, שהתנהל בפני לפני כשנה ומחצה בעניין
    דומה ואף זהה שהתעורר בעניינה של המפלגה והכוונה לפרשת פרץ 2019, כמפורט לעיל.פרשת פרץ 2019
  13. כך, באותו עניין בחודש יוני 2019, נדרשה ועדת החוקה של המפלגה לשאלת חוקיות השינוי
    המוצע בחוקת המפלגה, אשר יש בו כדי לשנות את שיטת הבחירה של יו"ר המפלגה
    ורשימת המועמדים לכנסת. שינוי זה הוצע אז, כמו גם היום בעניין הנדון, על ידי ח"כ עמיר
    פרץ ומזכ"ל המפלגה מר חרמוני.
  14.  ועדת החוקה, בראשות פרופ' דוד ליבאי, אשר נדרשה אז לאותו עניין דחתה האפשרות
    להעלות הצעה לשינוי שיטת הבחירות בפני ועידת המפלגה בקבעה כדלקמן:
    "ע"פ חוקת המפלגה יו"ר המפלגה ונציגיה לכנסת נבחרים בבחירות מקדימות
    של כלל חברי המפלגה....

    לאור העובדה יו׳׳ר המפלגה הודיע זה מכבר כי יש לקיים בחירות לתפקיד זה - 
    יש לקיים בחירות ליו"ר בקרב כל חברי המפלגה.
    ועידת המפלגה מוסמכת לתקן חוקה כפי שתמצא לנכון אולם, לדעתנו, תיקון חוקה מהותי לשינוי שיטת בחירות והעברת הפורום הבוחר מכלל חברי המפלגה אל צירי הועידה, באילוצי הזמן הקיימים, עלול ליצור יתרון לא הוגן לחלק מן המתמודדים ולפגוע בעקרון השיוויון. 
    מאחר ויש בהצעה זו כדי להרחיב את סמכויות הועידה באופן משמעותי, ברי, כי שיקול הדעת של צירי הועידה בעניין זה יהיה מוטה, מן הטעם הזה אנו סבורים כי לא ניתן לאפשר הגשת הצעה זו לגבי הבחירות הקרובות ליו"ר." 
    (הדגשה שלי ר.ב . ראו נספח 3 לתביעה)
  15. בעקבות החלטה זו פנה ח"כ עמיר פרץ לבית המשפט בניסיון לתקוף את החלטת ועדת
    החוקה (פרשת פרץ 2019). לאחר דיון ממושך, אשר התקיים בפני בנוכחות נכבדי המפלגה,
    גובש הסדר פשרה אשר קיבל תוקף של פסק דין ביום 11.6.2019, בו הוסכם כי נושא שינוי
    שיטת הבחירות יובא להכרעה בדרך של משאל בקרב כלל חברי המפלגה. בשל חשיבות
    הדברים ראיתי לנכון להביא את נוסח ההסדר אשר קיבל תוקף של פסק דין כלשונו:
    "...
      1. שאלת אופן הבחירה של יו"ר מפלגת העבודה ורשימת העבודה לכנסת ה- 22,
    תובא להכרעה על ידי משאל בין חברי המפלגה שזכאים לבחור ולהיבחר על פי
    חוקת המפלגה. המשאל יובא בפני חברי המפלגה עד לא יאוחר מיום 19.6.2019.
    החברים ידרשו ליתן תשובותיהם למשאל בתוך 48 שעות
      2. אשר לדרך בחירת היו"ר
      3. אשר לשאלת קביעת המועמדים לכנסת...
      4 . מוסכם על הצדדים, כי תוקם ועדת פיקוח על הליך המשאל...
      5. ועידת מפלגת העבודה, אשר זומנה ליום 12.6.2019 תידחה עד קבלת תוצאות
    המשאל שיובא בפניה...
      6. הליך זה נעשה בשים לב לנסיבות העומדות על סדר היום ולא יהווה תקדים
    משפטי מחייב להבא.
      7. מוסכם על הצדדים שלא תעלה בפני הועידה הצעה חדשה המנוגדת לפסק דין
    זה."
  16.  כדי להשלים התמונה יצוין, כי בסופו של יום החליט ח"כ פרץ לוותר על עריכת משאל בקרב
    חברי המפלגה, וכאמור משאל שכזה לא התבצע.
    עניין זה שב ועלה כעת, ערב הבחירות לכנסת ה- 24 כאשר בפי המשיבים לא נשמע כל הסבר
    מניח הדעת מדוע לא מוצה הליך מתאים של שינוי שיטת הבחירות בתקופה שעמדה
    לרשותם לאורך ה- 18 חודשים שחלפו מאז פסק הדין ומדוע נושא זה שב ועולה בדחיפות
    ובחיפזון כה רב ערב הבחירות לכנסת ה- 24?טענות המבקשים
  17. במסגרת התביעות שבפני מבקשים המבקשים, כולם כאחד, לתקוף את החלטת ועדת
    החוקה וכן החלטת בית הדין (המוסד לבירור עתירות של המפלגה) משורה של טעמים:
    ראשית, מן הטעם לקיומן של התחייבויות וקביעות קודמות בנדון אשר ניתנו בשנת 2019,
    ערב הבחירות לכנסת ה- 22, בין השאר החלטת ועדת החוקה, מחודש יוני 2019, אשר סברה
    שאין להתיר שינוי מהותי בשיטת הבחירות הנהוגה במפלגה, תחת אילוצי זמן של ערב קיום
    הבחירות, מחשש כי השינוי המתבצע בחיפזון עלול ליצור יתרון לא הוגן לחלק מן
    המתמודדים ולפגוע בעקרון השוויון. לטענתם, החלטה זו יפה גם היום בהעדר שינוי8
    נסיבות. כמו גם, הצהרות ומצגים שקיבלו תוקף של פסק דין במסגרת פרשת פרץ 2019,
    כמפורט לעיל, אשר לטענתם מחייבות את המשיבים גם בעת הזו, בהעדר כל שינוי נסיבות.
    על כן, נטען כי בהינתן הכרת המשיבים בחשיבות קיומו של משאל חברים, במסגרת פרשת
    פרץ 2019, מושתקים הם מלטעון ולנהוג אחרת ובהתאם מנועים ומושתקים הם מלהביא
    ההכרעה בשאלת שינוי שיטת הבחירות לפתחה של הוועידה, מבלי לקיים משאל חברים,
    כפי שנקבע בפרשת פרץ 2019. בהתאם, ומשהתקבלה החלטת הוועידה בנדון המאשרת
    תיקון חוקת המפלגה נטען לפסלות ההחלטה בהיותה חורגת מסמכות ואף מהווה פגיעה
    בעיקרי הצדק הטבעי.
    שנית, נטען כי השינוי בשיטת הבחירות מהווה לכשעצמו פגיעה בזכות יסוד חוקתית והיא
    הזכות של כלל חברי המפלגה לבחור ולהשפיע. נטען, כי שלילת זכות זו הנתונה לכלל חברי
    המפלגה מזה כ- 30 שנה מהווה לכשעצמה שאלה בעלת חשיבות מיוחדת המצדיקה ביצוע
    משאל בקרב כלל חברי המפלגה, מכוח הוראת סעיף 218(א) לחוקת המפלגה, הקובעת כי
    כאשר עומדת על הפרק שאלה בעלת חשיבות מיוחדת ניתן יהיה להביאה להכרעה במשאל
    בקרב חברי המפלגה.
  18. המבקשים ביססו טענותיהם גם על בסיס אינטרס ההסתמכות, כי יוכלו להשפיע על בחירת
    יו"ר ונבחרי המפלגה המועמדים לכנסת.
    המבקשים לא כפרו בהוראות חוקת המפלגה המאפשרות לוועידת המפלגה לקבל החלטות
    בעניין שינוי חוקת המפלגה ואולם, טענו ארוכות בדבר עקרונות היסוד הדמוקרטיים
    עליהם מושתתת המפלגה וכי בחירות בשיטת הפריימריס היא זו אשר מקיימת תפיסה
    דמוקרטית זו. נטען, כי הועידה איננה מייצגת את עמדתם של כלל חברי המפלגה. הוסבר
    כי ועידת המפלגה איננה גוף אשר ציריו נבחרים כולם על ידי חברי המפלגה וכי תמונת
    המצב נכון להיום מלמדת, כי 17% מצירי הועידה לא נבחרו על ידי כלל חברי המפלגה אלא
    צורפו לוועידה בהחלטות שונות.
  19. עוד נטען לפגיעה בכללי הצדק הטבעי ובאובייקטיביות של ההליכים בהינתן החיפזון שאחז
    בנוגעים בדבר, לקדם שינוי שיטת הבחירות בתוך המוסדות הפנימיים של המפלגה, מקום
    לא בחרו לממש אפשרות זו לאחר פסק הדין בפרשת פרץ 2019 ו/או במהלך התקופה שבין
    הבחירות. המבקשים עמדו על החשיבות שבביצוע משאל בקרב חברי המפלגה בנדון ועוד
    השמיעו טענות רבות כנגד פסק הדין שניתן על ידי מוסד הבוררות של המפלגה, אשר דחה
    את טענות המבקשים בנימוקים הנשענים על מקור סמכותה של הוועידה לשנות החוקה,
    אך בהתעלם מכל הטענות האחרות שהעלו המבקשים, בין השאר טענות השתק ומניעות
    נכוח גילוי דעתה של המפלגה בפרשת פרץ 2019 ולפיה יש לקדם הליך של משאל בקרב חברי
    המפלגה ככל שמבוקש לשנות את שיטת הבחירות.
  20. המבקש בתיק הנוסף, עו"ד הריס, הוסיף טעמים משלו וביקש לשלול את טענות המשיבים
    בדבר קיומם של שיקולים כלכליים המחייבים לעת הזו את שינוי שיטת הבחירות וטען, כי
    אין בסיס לעמדת המשיבים כי בחירות בשיטת פריימריס ידרשו מימון של כ- 2 מיליון ₪.
    לטענתו הבחירות נעשות היום באמצעים אלקטרוניים המוזילים העלויות. עוד הוסיף וטען
    לחיובים חוזיים של המפלגה כלפי חבריה לצד היבטים חוקתיים החלים מכוח חוקת
    המפלגה.
  21. ב"כ המבקשים שהצטרפו ברשות, חברי מפלגת העבודה מחוג הגליל המערבי, הוסיפה
    והביעה עמדה אישית, בהיותה חברת מפלגת העבודה, בסוגיית ההסתמכות והמחויבות
    שיש למפלגה כלפי כלל חברי המפלגה המחויבים כלפיה ואשר הצטרפו לשירותיה, בין
    השאר בידיעה כי יש בכוחם להשפיע באופן ישיר על זהות נציגי המפלגה לרשימת הכנסת,
    כמו גם בחירת יו"ר המפלגה, מכוח שיטת הבחירות הקיימת במפלגה מזה כ- 30 שנה.טענות המשיבים
  22. המשיבים חזרו וטענו למדיניות הפסיקה בדבר אי התערבות בית המשפט בהתנהלות
    הפוליטית של המפלגה על ועדותיה והחלטותיה, לרבות החלטות הטריבונל שלה, הוא מוסד
    הבוררות של המפלגה.
  23. לגופו של עניין, נטען לסמכותה של הוועידה, מכוח חוקת המפלגה, לקבל החלטה בנוגע
    לשינוי שיטת הבחירות כאשר לעת הזו נטען, כי מצבה העגום של המפלגה מחייב קיצוץ
    בתקציבים וכי בחירות בשיטת פריימריס יגרור את המפלגה להוצאות כבדות שאין היא
    יכולה לעמוד בהן.
  24.  המשיבים דחו את טענות המבקשים לקיומו של השתק, מכוח פסק הדין אשר ניתן בפרשת
    פרץ 2019. לטענתם תחולת פסק הדין התייחסה להתכנסות ועידת המפלגה שהתקיימה
    לקראת בחירות הכנסת ה- 22 בלבד ואין הוא מהווה השתק המחייב את המשיבים מעבר
    לאותה עת.
  25. אשר לשוני בהחלטות ועדת החוקה של המפלגה נטען כי המדובר בנסיבות שונות במובן זה
    שהחלטת ועדת החוקה, משנת 2019, שלא להעמיד על סדר היום של ועידת המפלגה
    המתכנסת, את נושא שינוי שיטת הבחירות, היתה מן הטעם כי הצעה זו עמדה ערב
    הבחירות לאחר שהוכרז על פיזור הכנסת וקיומן של בחירות לכנסת ולאחר שהוצגו
    המתמודדים לתפקיד יו"ר המפלגה, ואילו כעת ההצעה לשנות שיטת הבחירות באה עוד
    בטרם הכרזה על פיזור הכנסת.
  26. המשיבים עמדו על שיקולים כלכליים שעמדו בבסיס מגמה זו של שינוי שיטת הבחירות
    במפלגה והוסיפו וטענו כי מדובר בהחלטה סבירה שקולה ועניינית במהותה ואין כל סיבה
    ו/או בסיס להתערבות של בית המשפט.דיון והכרעה
  27. השאלה העומדת לדיון הינה אפוא, האם יש מקום להתערב בהחלטת הוועידה של
    המפלגה מיום 29.11.20, לשנות את שיטת הבחירות של יו׳׳ר המפלגה ורשימת הנבחרים
    לכנסת, משיטת פריימריס, שיטה הנהוגה במפלגה מזה כ- 30 שנה, שיטה המקנה לכל
    חבר מפלגה את הזכות להשפיע, להצביע ולבחור את נבחרי המפלגה, לשיטה המעבירה
    את זכות הבחירה ליחידי צירי ועידת המפלגה?
  28. אקדים ואומר כי לאחר שחזרתי והפכתי בטענות הצדדים ראיתי לנכון להתערב בהחלטת
    המפלגה על מוסדותיה, לרבות החלטת ועידת המפלגה ולבטל את החלטתה המאפשרת את
    שינוי שיטת הבחירות באופן בו נעשו הדברים, בחיפזון, ערב הבחירות לכנסת ה- 24, מבלי
    לבצע הליך של משאל בקרב כלל חברי המפלגה, בהתאם להוראות סעיף 218(א) לחוקת
    המפלגה.
  29. שלילת זכות ההצבעה מחברי המפלגה מהווה עניין חוקתי בעל משמעות מהותית ועל כן
    ככל שמתגלה כי התקבלה החלטה פסולה הנגועה בפגם מהותי נדרשת מעורבות בית
    המשפט.
  30. כפי שבאו בפני הדברים, עד שנות ה- 90 התנהלה מפלגת העבודה על פי שיטת בחירות
    שהתקיימה במסגרת ועידת המפלגה. משנות ה- 90 שונתה שיטת הבחירות לפריימריס,
    באופן המקנה לכלל חברי המפלגה את הזכות להשפיע ולבחור את רשימת המפלגה לכנסת
    ואת יו"ר המפלגה.
    שונה המצב, אפוא, כאשר מורחבת זכות הבחירה ומוענקת לכלל חברי המפלגה זכות
    הבחירה, מנסיבות בהן מבקשים לשלול את זכות הבחירה מכלל חברי המפלגה, לצמצמה
    ולהותירה בידי פורום מצומצם של חברי ועידת המפלגה.
  31. אין בדעתי להידרש ליתרונות שיטה אחת על פני האחרת ו/או להצדקת עצם הצורך בשינוי.
    כך גם אין בדעתי להידרש לשאלת היקף סמכותה של ועידת המפלגה לשנות את שיטת
    הבחירות, שמא בכל עת בנסיבות בהן נשללת זכות ההצבעה מכלל חברי המפלגה יש מקום
    לקדם משאל בקרב כלל חברי המפלגה, בהתאם להוראות סעיף 218(א) לחוקת המפלגה.
    שאלה עקרונית זו יש להותיר לזמנים אחרים.
    בחינתי תעשה בתוך מתווה צר ומצומצם בשאלה האם נפל פגם מהותי בהליך הנדון שקודם
    המחייב התערבות בית המשפט.
  32. בעייננו, כאשר מבוקש לקדם שינוי מהותי שכזה, שיש בו כדי ליטול מכלל חברי המפלגה
    את הזכות להצביע, יש לבצע שינוי שכזה בשקיפות מלאה, תוך שמירה על עקרון החוקיות
    והשוויון המבטיחים אי פגיעה בעיקרי הצדק הטבעי. קידום השינוי בהליך כה מהיר וחפוז
    באופן הפוגע בזכות הטיעון והזכות לשוויון של החברים, כמו גם שקיפות ההליך, מחייב
    שימוש במנגנון של משאל בקרב חברי המפלגה, מנגנון הקבוע בחוקת המפלגה.
    להלן נימוקי:
    סמכות ההתערבות בהחלטת הוועידה
  33. לא נעלמה מעיני בית המשפט ההלכה משכבר הימים ולפיה, התערבותו של בית המשפט
    בהחלטות טריבונלים פנימיים של אגודות וולנטריות, לרבות מפלגות, תהא מצומצמת
    למקרים חריגים ומוגבלים בהם ימצא, כי הטריבונל הפנימי חרג מסמכותו, או מקום בו
    הטריבונל פגע בעיקרי הצדק הטבעי.
    בית המשפט לא יתערב בהחלטות טריבונל פנימי מקום בו טענה הטריבונל בפירוש העובדות
    או בפירוש הדין ובלבד שאותה טעות אינה חמורה וכבדה במיוחד כדי היותה שקולה
    לחריגה מסמכות. (ראו ע"א 2211/96 כהן נ' כהן , פ"ד נ(1) 629 וע"א 2129/19 טוירמן נ'
    הליכוד תנועה לאומית ליברלית (ניתן ביום 24.12.2019))

    סמכות הוועידה
  34. אין חולק כי חוק המפלגות, התשנ״ב - 1992 (להלן: "חוק המפלגות") איננו מחייב כי
    המבנה הפנימי של המפלגה יהיה דמוקרטי כלל או מסוים.
    סעיף 14 לחוק המפלגות קובע, כי המפלגה תתנהל על פי החוקה שהיא תקבע לעצמה.
    בענייננו, גם אין חולק כי על פי סעיף 2 לחוקת המפלגה "הועידה היא המוסד העליון
    והמחוקק של המפלגה...". מתוקף תפקיד זה מוסמכת הוועידה לבצע שינויים בחוקת
    המפלגה כמו גם לשנות את מטרותיה ועקרונותיה הבסיסיים ביותר של המפלגה לרבות,
    לכאורה גם, את שיטת הבחירה ליו"ר המפלגה ורשימת המפלגה לכנסת. אשר לשימוש
    במילה "לכאורה" יובנו הדברים בהמשך.
  35. בענייננו הנהלת המפלגה אישרה את זימון הוועידה ואת סדר יומה של הוועידה לרבות
    ההצעות לתיקוני החוקה. ועדת החוקה של המפלגה אישרה את תיקוני החוקה המוצעים
    לדיון בוועידה והמוסד לבוררות של המפלגה דחה את העתירות השונות בנדון, כשהוא נצמד
    ללשון חוקת המפלגה בקבעו, כי לחברי הוועידה נתונה הסמכות לשנות החוקה וכי לא קמו
    נסיבות מיוחדות המצדיקות סטייה מדרך זו.משמעות החלטת ועדת החוקה מיוני 2019 ומשמעות פסק הדין שניתן בפרשת פרץ 2019.
  36. בענייננו התעוררה השאלה - האם פסק הדין בפרשת פרץ 2019 מקים השתק בפני המשיבים
    מלקדם שינוי שיטת בחירות בשונה ממה שנקבע במסגרת פסק הדין?
    במילים אחרות, עד כמה, ככל שמבוקש שוב, בדומה להליך משנת 2019, לשנות את שיטת
    הבחירות באופן השולל את זכות הבחירה מכלל חברי המפלגה רשאית המפלגה על
    מוסדותיה לסטות מן ההוראה המחייבת אותה בפסק הדין לבצע משאל חברים, בהתאם
    להוראת סעיף 218 (א) לחוקת המפלגה הקובע, כי בשאלה בעלת חשיבות מיוחדת ניתן יהיה
    להביאה להכרעה במשאל בקרב חברי המפלגה בזו הלשון: "עמדה על הפרק שאלה בעלת
    חשיבות מיוחדת ניתן יהיה ביוזמת מרכז המפלגה או לשכת המפלגה להביאו להכרעה 
    במשאל בין חברי המפלגה כולל מי שהתפקדו למפלגה עד ליום הקובע עליו יחליט מרכז 
    המפלגה."כך גם נשאל, עד כמה רשאית המפלגה על מוסדותיה, ובפרט ועדת החוקה, לסטות
    מהחלטה קודמת שלה מחודש יוני 2019, ולאפשר קידום שינוי שיטת הבחירות במפלגה
    בהינתן העובדה כי היום, כמו אז, מצויים אנו ערב הבחירות לכנסת? ועד כמה פסולה
    החלטת בית הדין של המפלגה אשר מתעלמת מהעקרונות המוסכמים בפסק הדין אשר ניתן
    בפרשת פרץ 2019, ומתעלמת כליל מטענות ההסתמכות והמצגים שהעלו המבקשים בנדון?
  37. אומר כבר עתה כי לעניות דעתי, גם אם אין פסק הדין בפרשת פרץ 2019, מהווה לכשעצמו
    השתק המחייב את המשיבים במישור המשפטי, מאחר והוא התמקד בהצעה שעמדה ערב
    הבחירות לכנסת ה- 22, הרי שבהינתן העובדה, כי מדובר בנסיבות דומות עד זהות מחויבת
    המפלגה על מוסדותיה בחיובים חוזיים וחוקתיים לנהוג בתואם להחלטותיה הצהרותיה
    ומצגיה, כפי שנמסרו לפני כשנה במסגרת פרשת פרץ 2019, בהיותן אמירות משמעותיות
    כבדות משקל, שיש בהן כדי להעביר מסר ברור לחברי המפלגה בנדון ואף מהוות בסיס
    להסתמכות כלל חברי המפלגה. כך, גם אין לפסול האפשרות כי חברים חדשים הצטרפו
    למפלגה בתקופה שמאז מתן פסק הדין ועד היום על בסיס מצגים אלו.
    בהתאם, בהעדר שינוי נסיבות מהותי מנועה המפלגה מלנהוג אחרת וככל שעשתה כן,
    מהווה סטייתה של המפלגה על מוסדותיה מהתחייבויותיה, חריגה מסמכות ואף פגיעה
    בכללי צדק טבעיים.
  38. כמפורט לעיל, בחודש יוני 2019 נדרשה ועדת החוקה של המפלגה לבקשתו של יו"ר
    המפלגה, אז ח"כ עמיר פרץ, לקדם שינוי שיטת הבחירות על דרך של תיקון החוקה והעברת
    הסמכות לבחור את יו"ר המפלגה כמו גם את רשימת המועמדים לכנסת, לידי צירי ועידת
    המפלגה.
    באותו עניין ולאחר דיון מעמיק, וזאת כעולה מפרוטוקול הדיון, קבעה ועדת החוקה,
    בראשות יו"ר הועדה פרופ' ליבאי, כי ועידת המפלגה מוסמכת לתקן חוקה כפי שתמצא
    לנכון. אולם, ובשל חשיבות הדברים אחזור על ציטוטם: "... לדעתנו, תיקון חוקה מהותי 
    לשינוי שיטת הבחירות והעברת הפורום הבוחר מכלל חברי המפלגה אל צירי הוועידה, 
    באילוצי הזמן הקיימים, עלול ליצור יתרון לא הוגן לחלק מן המתמודדים ולפגוע בעקרון 
    השוויון. מאחר ויש בהצעה זו כדי להרחיב את הסמכויות המוענקות לוועידה באופן
    משמעותי, ברי כי שיקול הדעת של צירי הוועידה בעניין זה יהיה מוטה. מן הטעם הזה 
    אנו סבורים כי לא ניתן לאפשר הגשת הצעה זו לגבי הבחירות הקרובות ליו"ר."
  39. החלטה זו של ועדת החוקה המונעת שינוי שיטת הבחירות היתה מעוגנת בנימוקים כבדי
    משקל והם: כי מדובר ב"תיקון מהותי", כי קיים קושי בתזמון ההליך, ב"אילוצי הזמן
    הקיימים", כמו גם החשש כי הדבר עלול "ליצור יתרון לא הוגן לחלק מן המתמודדים 
    ולפגוע בעקרון השוויון". חברי הוועדה סברו, כי מדובר במהלך בלתי חוקתי ועל כן קבעו
    כי אין להעלות אפשרות זו בפני ועידת המפלגה להצבעה.
  40. ח״כ עמיר פרץ, אשר הוביל מהלך זה של שינוי שיטת הבחירות, ביקש לתקוף החלטה זו
    ובמסגרת הדיון שהתקיים בפני בפרשת פרץ 2019 גובש הסכם פשרה אשר קיבל תוקף של
    פסק דין ולפיו יתקיים משאל חברים, בהתאם לסעיף 218(א) לחוקת המפלגה. עוד נקבע
    כי:
       ״6. הליך זה נעשה בשים לב לנסיבות העומדות על סדר היום ולא יהווה תקדים 
        מחייב להבא. 
        7. מוסכם על הצדדים שלא תעלה בפני הוועידה הצעה חדשה המנוגדת לפסק דין 
        זה."
  41. כאמור, הסכמתם של המשיבים בפרשת פרץ 2019, אשר קיבלה תוקף של פסק דין, מהווה
    אמירה מפורשת שכל כולה הבנה, כי ההצעה לשינוי שיטת הבחירות מהווה עניין חוקתי
    בעיקר בהינתן העובדה, כי השינוי יוביל לשלילת זכות ההצבעה מחברי המפלגה לבחור את
    נבחריה לרשימת הכנסת, זכות שהיתה קיימת מזה 30 שנה וכי שינוי שכזה לא רק שלא
    יכול להיעשות ברגע האחרון, בתזמון של ערב הבחירות לכנסת, הוא גם לא יכול להיעשות
    בתזמון שכזה מטעמים המעוררים חשד לניגוד עניינים ומטעמים של פגיעה חוקתית
    בעקרון השוויון. טעמים העונים כולם כאחד על ההגדרה של "עניין מהותי" המצדיק קיום
    משאל חברים מכוח הוראת סעיף 218(א) לחוקת המפלגה.
  42. מצג זה בפני כלל חברי המפלגה הינו בעל משקל רב עליו נסמכים חברי המפלגה. לפיכך,
    בהעדר שינוי נסיבות המצדיק סטייה מעמדה ו/או מצג זה, מחויבת המפלגה כלפי חבריה.
    בחינת הנסיבות מלמדת, כי שינוי נסיבות מאז אותה החלטת ועדת החוקה משנת 2019
    ופסק הדין אשר ניתן בפרשת פרץ 2019 - אין.
    המשיבים ביקשו לאבחן הנסיבות בענייננו זה מפרשת פרץ 2019 בטענה, כי תזמון המהלך
    לשינוי שיטת הבחירות שונה כעת מזה שהיה בחודש יוני 2019. נטען כי בעוד שאז, נעשה
    המהלך בעת שהכנסת כבר התפזרה, אחרי שהודיעו ברבים על הפריימריס ולאחר שחברים
    הציגו מועמדותם להליך הבחירות בפריימריס, כשלהודעה זו יש תוקף בחוק מימון
    המפלגות. הרי שבענייננו, כך נטען, כבר במחצית חודש נובמבר, כ- 10 ימים לפני שהתפזרה
    הכנסת, ביקש יו"ר המפלגה לקדם הליך של שינוי שיטת הבחירות במסגרת כינוס הוועידה.
  43. אלא שלדעתי, השינויים הנטענים אין הם בבחינת "שינוי נסיבות" או "נסיבות חדשות",
    המצדיקים סטייה מן הקביעות העקרוניות של ועדת החוקה של המפלגה בנדון בחודש יוני
    2019, כמו גם הצהרותיה והסכמותיה של המפלגה על מוסדותיה במסגרת פסק הדין שניתן
    בפרשת פרץ 2019.
    אז גם היום נמצאים אנו ערב הבחירות לכנסת. הידיעה אודות אפשרות ממשית לפיזור
    הכנסת היתה ידועה על פני גלי האתר כבר בתחילת חודש נובמבר. והעובדה כי בענייננו
    קידמה המפלגה מהלך לשינוי שיטת הבחירות כ- 10 ימים קודם למתן ההודעה הרשמית
    על פיזור הכנסת, אין בה כדי לבסס קביעה בדבר קיומן של נסיבות חדשות ו/או שונות.
    אז גם היום נעשה הדבר בחיפזון. החיפזון בהתנהלות המשיבים, כפי שאף ציין מוסד
    הבוררות באחת מהחלטותיו בנדון, אך מעיד כאלף מונים, כי ההצעה לקדם שינוי של שיטת
    הבחירות, ערב הבחירות, במהלכים כה מהירים, נגועה בחוסר תקינות, פוגעת פגיעה
    ממשית בזכויות חברי המפלגה ומעוררת חשש ממשי לניצול יתרון בלתי הוגן לחלק
    מהמתמודדים, עד כדי פגיעה בעקרון השוויון. (ראו החלטת ועדת החוקה מחודש יוני
    2019).
    האבחנות עליהן עמדו המשיבים, בהנמקה לסטייתם מהחלטת ועדת החוקה מיוני 2019,
    אינן אלה ניסיון מאולץ להצדיק ולהכשיר מהלך בלתי תקין שבוצע.
    הסבריה של המפלגה, כי מרבית ההחלטות המהותיות מתקבלות במפלגות בחיפזון, ברגע
    האחרון, אין בה כדי לסייע או להכשיר התנהלותה. ראשית, לא הוכח בפני כי כך מתנהלות
    המפלגות כאשר הן נדרשות להחלטות מהותיות כגון שינוי שיטת הבחירות, ובוודאי שאין
    המדובר בנוהל תקין, ככל שהוא אכן קיים.
    עניינים המעוררים שאלות חוקתיות ובפרט שאלות המשליכות על כלל חברי המפלגה יש
    לקבל בהליך תקין הוגן וראוי ולא בחטף. יש בחיפזון כדי לעורר חשד לקיומו של מניע פסול,
    כמו גם חשש ממשי לפגיעה בזכות לשוויון.
  44. בענייננו זה, לרשות המפלגה עמד פרק זמן ניכר לקדם שינוי שיטת הבחירות הפנימיות מאז
    יוני 2019. שינוי שכזה לא קודם בהתאם לפסק הדין במודע ערב הבחירות לכנסת ה- 22
    ואולם, לרשות המפלגה עמד זמן רב די והותר לקדם הליך שינוי זה "בימים רגועים" מאז
    ועד היום. על כן, ניסיון חוזר לבצע שינוי בשיטת הבחירות במפלגה, באותן נסיבות, בחיפזון
    ערב הבחירות לכנסת ה- 24, נסיבות אשר כאמור נפסלו בעבר, לא יקבל הכשר בהעדר קיומן
    של נסיבות חדשות המצדיקות סטייה מהדרך שנקבעה הן על ידי ועדת החוקה והן על ידי
    המפלגה עצמה על מוסדותיה.שינוי שיטת הבחירות- פגיעה לכשעצמה בזכות חוקתית
  45. גם בהתעלם מפסק הדין בפרשת פרץ 2019 סבורה אני, כי שינוי שיטת הבחירות באופן
    השולל את זכות הבחירה מכלל החברים ומוסר אותה לידי קבוצה מצומצמת של חברי
    ועידת המפלגה, מבלי שאדרש לעדיפותה של שיטה האחת על פני האחרת, מעוררת שאלה
    בעלת חשיבות מיוחדת שמן הראוי לקבלה בהליך תקין הוגן וראוי המבטיח שקיפות מלאה
    כמו גם הליך המבטיח את זכות הטיעון. ככל שמבוקש לעשות כן ערב הבחירות, בחיפזון,
    ברגע האחרון, תובטח השקיפות כמו גם הזכות לשוויון בדרך עליה עמדתי, והיא ביצוע
    משאל בקרב כלל חברי המפלגה, מכוח הסמכות הנתונה לפי סעיף 218(א) לחוקת המפלגה.בשולי הדברים, ומבלי לקבוע מסמרות, אומר כי יתכן והשימוש בהוראת סעיף 218 (א)
    לחוקת המפלגה, ללא קשר לתזמון ההליך שקידומו מבוקש, מחייב תמיד מקום בו מבוקש
    לשנות את חוקת המפלגה, באופן השולל או מצמצם זכויות מכלל החברים, בשונה מהענקת
    ו/או הרחבת זכויות לכלל החברים.
    טענה המפלגה בפני, כי השימוש בסעיף 218(א) לחוקה יעשה רק במקרים בהם נדרשת
    המפלגה להחלטות בעניינם של קביעת מצע פוליטי ו/או החלטות שבמדיניות ואולם, אין
    לפסול הפרשנות ולפיה, הוראה זו חלה גם בנסיבות בהן מבוקש לשלול זכויות מהותיות
    מכלל חברי המפלגה, בין השאר הזכות להצביע.
    כאמור, אין בדעתי להכריע בשאלה עקרונית זו כעת ודי בקביעותי המפורטות לעיל.
  46. אציין כי לא נעלמו מעיני טענות נוספות אשר באו מפי המבקשים ואולם משהגעתי להחלטה
    זו על בסיס נימוקי לעיל, אין אני רואה עוד צורך להידרש לטענות הנוספות.
    גם לטענות המשיבים, בדבר סבירות החלטת המפלגה עת ביקשה לשנות את שיטת
    הבחירות בהינתן שיקולים כלכליים, אין בדעתי להידרש, מה גם שאין בשיקול זה כדי לרפא
    המהלך הפוגעני שנעשה ובוודאי כאשר מצבה הכלכלי של המפלגה היה ידוע כבר ערב
    הבחירות לכנסת ה- 22.
  47. עניין לנו בפגיעה מהותית בזכות חברי המפלגה לבחור את מנהיגיהם המשליכה גם על זכות
    השוויון, עת נעשה הדבר בחיפזון ערב הבחירות לכנסת.
    מקום בו ביקשה המפלגה לקדם שינוי שיטת הבחירות, ככל שמוצדק הדבר, בנסיבות
    הדומות ואף זהות לאלו שהיו בפרשת פרץ 2019 ובהינתן הפגיעה החוקתית עליה עמדתי,
    במנותק מפרשת פרץ 2019, כאשר הליך שכזה נעשה בחיפזון ערב הבחירות לכנסת, באופן
    המקים חשש ממשי לפגיעה בזכות השוויון, היה עליה לקיים משאל בקרב כלל חברי
    המפלגה, מנגנון המוסדר בסעיף 218 (א) לחוקת המפלגה, באופן המבטיח שקיפות ושוויון.
    משלא נעשה הדבר, די באמור כדי לקבוע דבר פסלות החלטת ועידת המפלגה, מיום
    29.11.20, בדבר שינוי שיטת הבחירות, מחמת פגיעה בעיקרי צדק טבעיים ובזכויות יסוד.סוף דבר
  48.  התביעות מתקבלות.
    החלטת ועידת המפלגה מיום 29.11.20, בדבר שינוי שיטת הבחירות במפלגה ליו"ר המפלגה
    ולרשימת הנבחרים שתוצג לבחירות לכנסת, מבוטלת. ככל שמבקשת המפלגה לקדם שינוי שכזה, בעת הזו של ערב הבחירות לכנסת,
    עליה להפעיל את המנגנון הקבוע בסעיף 218 (א) לחוקה ולבצע משאל בקרב חברי המפלגה.מהנימוקים המפורטים לעיל, לא ראיתי לנכון ליתן צו גורף קבוע, לו עתרו המבקשים,
    האוסר על ועידת המפלגה לתקן את חוקת המפלגה ולשנות את שיטת הבחירות באופן
    המעביר את הסמכות וזכות ההצבעה לידי הוועידה עצמה. סמכות לתיקון החוקה נתונה
    בידי ועידת המפלגה וכך לכאורה גם הסמכות לשנות את שיטת הבחירות. כפי שציינתי
    לעיל, יש לשקול בכובד ראש, אם אין ליישם את הוראת סעי 218 (א) לחוקת המפלגה בכל
    עת בה מבקשים לקדם שלילת זכויות מכלל חברי המפלגה. שאלה זו תשמר לזמנים אחרים, ככל שיידרש.המשיבים ישאו בהוצאות המבקשים יחדיו בסך כולל של 25,000 ₪. סכום ההוצאות יחולק
    בין התביעות כדלקמן - לתובעים בתביעת 67555-11-20 ישולם סך של 20,000 ₪ .
    לתובע בתביעת 69072-11-20, אשר ייצג עצמו, ישולם סך של 5,000 ₪ .
    לתובעים אשר צורפו להליך ערב הדיון לא יפסקו הוצאות בהעדר השקעה של ממש בהליך
    הנדון לו נדרשו האחרים.

ניתן היום, י"ט טבת תשפ"א, 03 ינואר 2021, בהעדר הצדדים.

המשך קריאה

                                                                         בית  המשפט המחוזי בתל אביב - יפו

לפני כבוד השופטת הבכירה רחל ברקאי                                                                                                                         3 ינואר 2021
ה"פ 67555-11-20 מיכאלי ואח' נ' פרץ ואח'
ה"פ 69072-11-20 הריס ואח' נ' מפלגת העבודה הישראלית

המבקשים                                       1. מירב מיכאלי
(ה"פ 67555-11-20)                        2. אברהם בייגה שוחט
                                                     3. עמר בר לב
                                                     4. מיכל בירן ועוד 95 אח'
                                                     ע"י עוה"ד הרצוג פוקס נאמן ושות'

                                                     100. יורם מצנע ועוד 11 אח'
                                                     ע"י ב"כ עו"ד נמרוד לנגר ועו"ד אליס גולדמן

המבקש
(ה"פ 69072-11-20)                        עו"ד יואב הריס - בעצמו

                                                            נגד

המשיבים                                        1. עמיר פרץ - יו"ר המפלגה
2. ערן חרמוני - מזכ"ל המפלגה

                                                     3. הנהלת המפלגה
                                                     4. מפלגת העבודה
                                                     5. ועדת חוקה מפלגת העבודה
                                                     6. המוסד לבירור עתירות של מפלגת העבודה
                                                     ע"י ב"כ עו"ד איתן ברמן, עו"ד עמרי שגב

 

                                                                       פסק דין
                                              

עו"ד יואב הריס
בית המשפט המחוזי ת"א-יפו
דילוג לתוכן