סוכנות הידיעות האיראנית FARS , פרסמה ביום שבת ( 20.7.19 ) שתי ידיעות הנוגעות לתפיסה ומעצר. בידיעה הראשונה פורסם כי המכלית הייתה מעורבת בתאונה עם סירת דייג ולאחר שהמכלית התעלמה מקריאות סירת הדייג, זו האחרונה פנתה לרשות הנמלים והספנות האיראנית ומנהלה הפעיל את משמרות המהפכה על מנת שיתפסו את המכלית. על פי הודעה זו המכלית הבריטית נתפסה "בהתאם לחוק" ו "על מנת ללמוד את כלי השייט ונושאים אחרים הקשורים לתאונה". ידיעה זו הוצגה כידיעה רשמית מטעם טהראן ומפי מנהל רשות הספנות האיראנית מר Allah Morad .Afifipour
בידיעה הנוספת מאותו יום שבת נאמר מפי המנהל הנ"ל כי המיכלית נעצרה לבקשתו לאחר שביצעה "תמרונים מסוכנים" שהביאו אותה לסכנת התנגשות ותאונה. או במלים אחרות המכלית נעצרה לאחר שכביכול ביצעה "חראקות" במימי מצירי הורמוז...
עוד נטען מפי מקורות איראנים בידיעה, כי המכלית נעצרה לאחר שכיבתה את אמצעי הזיהוי ומעקב שלה בניגוד להוראות הדין הימי ולאחר שהתיימרה לשוט בחלקו הדרומי של מיצר הורמוז וזאת בניגוד לנוהל ולפיו כיוון השייט בכניסה למיצר הוא מצפון, ולא מדרום (אגב, חלקו הדרומי של המיצר הוא החלק המרוחק מחופי איראן(.
מבט קל על "הכללים הרלבנטיים" מגלה כי "ניתוק אמצעי שידור ומעקב" (אם וככל שהתקיים) כלל אינו מקנה עילה לתפיסה ומעצר. על פי פרק V לאמנת הבטיחות בים- – SOLAS(ר"ת Safety of Life at Sea) ( אשר ראשיתה באמנה שגובשה בשנת 1914 - לאחר ובעקבות שקיעת הטיטניק), שמטעם האו"ם, קיימת חובה על האניות המפליגות לשאת, בין היתר, שירותי זיהוי מיקום אוטומטי המכונה AIS ( automatic ship identification systems).
אלא, שאין המדובר בחובה אבסולוטית- כך למשל אניות צי ( (wars hipsאו אניות ממשלתיות אינן נדרשות לשאת , AIS וכך גם אניות קטנו ) כגון אניות דייגים( פטורות מחובה זו (Article 3 בפרק V הנ"ל).
זאת מכיוון, שעם כל חשיבותם של אמצעי השידור (אליהם כיוונו האיראנים בגרסתם) אשר מסייעים בזיהוי אניות, בזיהוי מיקומן ובהחלפת מידע, הרי שהמדובר באמצעי עזר (additional source of navigation ), אשר אינו בא במקום אלא מתווסף לאמצעים נוספים - כגון – רדאר (" radar target ("tracking ומערכת פיקוח חופית - ( VTS )המבוססת על קליטת אותות רדאר ושידורים נוספים
(סעיף 40.1 לנספח 17 בפרק Vהנ"ל )(כלום כיצד השתלטו מסוק איראני ומספר סירות לוחמה על המיכלית לולא זו שידרה את מיקומה?).
אם נוסיף לכל האמור את אחד מכללי היסוד של "חוק המשפט הימי" (UNCLOS) והוא הזכות ל"מעבר תמים" ולפיו לכל המדינות נתונה זכות דרך המים לinnocent passage - דרך המים הטריטוריאליים
( (Article 17 של מדינת חוף ואת העובדה כי הזכות לבדיקת אנייה (Right of visit ) ו"למרדף צמוד ועיקש" (hot pursuit) נתונה על פי UNCLOS בעיקר למקרים של פיראטיות או (110,111 Article ) נגלה, כי לשלטונות האיראנים אין למעשה הצדקה משפטית מהותית לאירוע תפיסת המיכלית נושאת דגל בריטי בעת שזו שטה בנתיב ימי מוכר -במיצרי הורמוז, אשר כלל אינם בבעלותה)המדובר במיצר שרוחבו נע בין 55 ק"מ ל- 95 ק"מ ומצדו האחד (הצפוני) איראן ומצדו הדרומי איחוד האמירויות הערביות.
לכן, הסיבה האחת והיחידה מדוע נתפסה ה- Stena Impero אינה אלא מכוח פעולות תגבול איראנית לתפיסה הבריטית של אותה Grace 1 (אשר מהווה הודאה איראנית כי למיכלית זו הרשומה תחת חברה מדובאי, היא למעשה איראנית...).
אלא, שכפי שסקרנו במאמר "משחקי מלחמה ימיים" (המטען, 9.7.19 ), בעוד שהתפיסה הבריטית נשענה לפחות על תשתית משפטית כלשהי-סנקציות האיחוד האירופאי כנגד בית הזיקוק הסורי "בניאס בתי זיקוק"- הוא היעד של Grace 1 שנתפסה, הרי שהאיראנים למעשה אינם זקוקים להצדקות משפטיות מוצקות לצורך ביצוע פעולת תגמול וספק גם אם המהלך האיראני יעבור תחת ביקורת שיפוטית כדוגמת בית המשפט העליון בגיברלטר.
מיצרי הורמוז האמורים הנם, מצד אחד, נתיב תחבורה עמוס לעייפה ומצד שני הוא ממוקם ממש על "לוע הארי" אל מול חופי איראן. במצב דברים זה אין טרף קל יותר בידי משמרות המהפכה האיראנים להניח ידם על כל מכלית שתעבור באזורם, עם כל הכבוד ל"זכות למעבר תמים", הנתונה לכל כלי השיט.
לא זו בלבד, אלא שאיראן כבר הוכיחה את יכולת התפיסה שלה בעבר, עת תפסה ביום 28.4.15 באיומים ויריות את האנייה Maersk Tigris, ששטה אף היא בנתיב השייט הבינלאומי הנ"ל וזאת כביכול בעילה של אכיפת פסק דין איראני אשר חייב את בעלי האנייה- חברת "מארסק" בתשלום סכום של 163,000$ אשר "הוקפץ" על ידי ערכאת הערעור ללא פחות מאשר 3.6 מיליון דולרים, ובפועל במעשה בריונות אותו הפגינה כבר אז.
ה - Tigris נשאה דגל איי מארשל- אשר מצויה בהסכם שיתוף עם ארצות הברית אשר במסגרתו היא זו הנושאת באחריות לביטחון המדינה. אולם אותה עת ארצות הברית, לפחות כלפי חוץ החרישה מול התפיסה, לא נקטה בכל פעולה גלויה שהיא וה Tigris - שוחררה בשביעי במאי 2015, מבלי שידוע על מחיר כלשהו, אותו שילמו האיראנים.
לכן, לא ברור למה בדיוק ציפו הבריטים לאחר שתפסו את ה,Grace 1 - ומדוע הם מופתעים או מתיימרים להיות מופתעים מפעולת התגמול האיראנית שבוצעה. השאלה הנשאלת והיא המהותית האם הבריטים (והאמריקאים) ישלימו עם מפגן הכוח האיראני ובכך יספקו הכשר רשמי לכל פעולת תפיסה עתידית בנתיב שייט מרכזי זה, או שאת שלא בוצע לנוכח תפיסת ה Maersk Tigris - לפני אך שנים מספר, ישלימו כעת?
פורסם ב"מטען", בתאריך 22.7.19
הכותב הוא מנהל מחלקת משפט ימי, בהריס ושות'.
