המלחמה הימית- איומים איראנים מפורשים

הכרזתו/איומו של מזכ"ל חיזבאללה, אודות כך שמיכלית איראן תפליג מאיראן "בעוד מספר שעות" בדרכה להביא דלק ללבנון וכי מרגע הפלגתה היא נחשבת ל"טריטוריה לבנונית" אשר הופנתה לאמריקה וארצות הברית, מסמנת יותר מכל את השלב ה"מתקדם" אליו הגיעה הלוחמה הימית המתנהלת בין איראן ארצות הברית, ובנות בריתה בשנים האחרונות.

המשך קריאה

נקודת ציון משמעותית במערכה זו, הנה ניסיון ההשתלטות על האנייה Grace 1 בעת שזו חצתה את מיצרי גיברלטר, במסעה הממושך סובב יבשת אפריקה ובואך אל מתקני "בניאס בתי זיקוק" המשויכים לחברת בת של יחידה ממשרד הדלק ומשאבי המינרליים הסורי ('Genal Corporation for Refining and Distribution of Petroleum Products', 'Ministry of Petroleum and Mineral Resources), והמצויים תחת משטר הסנקציות האירופאי מהשנים 2012 ו- 2014 החל בין היתר על גופים המספקים תמיכה פיננסית למשטר הסורי, בגלל מלחמת האזרחים (Eu Council Regulation 36/2012).

בעוד שפעולת הקומנדו הבריטית הייתה מוצלחת מבחינה מבצעית (שילוב של השתלטות מהאוויר באמצעות מסוק מנחית כוחות וסירות מהירות) והגם שהפעולה זכתה לגיבוי משפטי של בית המשפט בגיברלטר אשר הורה על מעצר האנייה, חיש מהר גילו האמריקאים והבריטים את מגבלות הכוח, עת מספר שעות לאחר שביום 19.7.2019 האריך בית המשפט העליון בגיברלטר את מעצר ה- Grace 1, תפסו הכוחות הימיים של משמרות המהפכה האיראנים את המיכלית הבריטית Stena Impero, בשעה שהיא שייטה במיצרי הורמוז, לטענת האיראנים כשהיא מפגינה 'תמרונים מסוכנים" ונכנסה למיצרים 'מצפון ולא מדרום'- אלו היו עילות תפיסתה הרשמיות.

תפיסה נגדית איראנית זו המחישה, כי בהתחשב במרכזיותו של נתיב השייט במיצרי הורמוז והתנועה הימית הענפה שם, ביכולתה של איראן "לדוג" ספינות מערביות לרוב, המשייטות בסמוך ללוע האיראני ממש, בעוד שאיראן למשל אינה שולחת את אוניותיה לשוט בסמיכות לנהר התמזה והללו פחות חשופות ליכולות התפיסה של ארצות הברית ובעלות בריתה במרחב.

מכאן, קלה הייתה הדרך לשחרור ה- Grace 1, אשר שוחררה ביום 18.8.19 כביכול על סמך "התחייבות" איראנית כי זו לא תפר את הסנקציות האירופאיות. וכצפוי, בסמוך לאחר מכן, היא החליפה את שמה ל- Adrian Daria ומטען הדלק אותו נשאה הגיע לידיים הסוריות- בין אם ישירות ובין אם דרך העברת ביניים לאנייה אחרת (STS), מבלי להותיר כל זכר ל"הבטחה" האיראנית. כעבור מספר שבועות שוחררה המיכלית הבריטית Stena Impero.

בין לבין, באופן שנראה מביך לא פחות, הוציא הממשל האמריקאי צו למעצר ה- Grace 1, במעצר חפצא (WARRANT FOR ARREST IN REM), אשר הופנה ל"שירות המרשלים של ארצות הברית" והמורה לו להביא את האנייה, הדלקים המצויים בה (בשווי 140 מיליון דולר) וכן 999,950$ המצויים בבנק אמריקאי והקשורים לחברה בשם Paradis Global Trade , אל בית המשפט. כל זאת, תוך שהנוסח הפורמלי של צו המעצר נוסח ברשלנות באופן שבעוד שהתביעה הוגשה לבית המשפט האמריקאי בתאריך 16 באוגוסט (2019) נרשם בנוסח הצו, כי התביעה הוגשה בתאריך 16 בנובמבר, ומבלי שבפועל הצו אכן הביא לתפיסת האנייה.

לכאורה, האמריקאים והבריטים לא היו אמורים להיות מופתעים מיכולותיה וכוונותיה של איראן לתפוס כלי שייט המשייטים בנתיבי השייט הבינלאומיים הסמוכים לחופיה. שכן, מספר שנים קודם לכן, ב- 28.4.2015 תפסו האיראנים באיומים ויריות את האנייה Maersk Tigris ששטה לתומה בנתיב השייט העובר במיצרי הורמוז, וזאת כביכול לצורך אכיפת פסק דין איראני כנגד בעלי האנייה (חברת "מארסק"), שניתן בתחילה על סך של 163,000$ ואשר 'הוקפץ' על ידי ערכאת הערעור האיראנית לסך של 3.6 מיליון דולר. האנייה עצמה נשאה דגל איי מארשל המצויה בהסכם שיתוף עם ארצות הברית ולפיו ארצות הברית נושאת באחריות לביטחון המדינה. האנייה שוחררה ב- 7.5.2015 מבלי שידוע על פעולה גלויה כלשהיא שבוצעה כנגד איראן או על מחיר כלשהו ששילמה איראן בגין התפיסה האלימה.

בנוסף ל"תפיסות המשפטיות" (של ה- Grace 1  מזה, וה- Stena Impero  מזו), לווה ומלווה העימות הימי בסדרה של פיצוצים וחבלות בכלי השייט עצמם. על פי פרסומי סוכנות הידיעות FARS, בבוקר יום שישי של ה- 11.10.19 נשמעו שני פיצוצים במיכלית האיראנית SABITI בעת שזו הפליגה במרחק של 6 מייל מ'ג'דה, סעודיה, וכמו כן מספר חודשים קודם לכן, סבלה המיכלית האיראנית Happiness 1 מחדירת מים למנועה- גם כן שהייתה בסמוך לג'דה סעודיה. עוד הזכירו הפרסומים אז את שתי המיכליות Front Altair (איי מארשל) ו- Kokuka Couragous (פנמה, בעלות יפנית), אשר נפגעו אף הן מפיצוצים במהלך יוני 2019, במפרץ עומן.

בהקשר זה יש לשוב ולציין, כי על פי "חוק המשפט הימי" הוא אמנת ה- UNCLOS, נתונה לכל כלי שייט של כל מדינה שהיא זכות 'המעבר התמים' (innocent passage'') במים הטריטוריאליים של מדינת החוף (Article 17- Right of innocent passage). כך, ש"ספק" (בלשון המעטה) האם תפיסת אוניות סוחר המשייטות בנתיבי שייט בינלאומיים, הנה פעולה חוקית וכך גם פיצוצים וחבלות למיניהן. לכן ניתן לזהות, כי לפחות באותה תקופה, השלטון האיראני ניסה להציג טיעונים משפטיים המצדיקים את התפיסות שביצע, בעוד שהאמריקאים והבריטים תפסו את ה- Grace 1 מכוח הפרת סנקציות עליהן הכריז האיחוד האירופאי.

בהקשר זה האחרון, יצוין, כי במחוזותינו למשל, קבע בית המשפט לימאות, כבוד סגן הנשיא השופט רון סוקול, כי תפיסה והשתלטות על אוניות/סירות הבאות לפרוץ סגר ימי מוכרז שהוכרז על רצועת עזה הנה מוצדקת, וכך גם אף החרמת האוניות ומכירתן על פי הוראות ה- Naval Prize Act משנת 1864 (ת"ח 13- 08 – 26861 האנייה Estelle, ת"ח 15- 07- 7961 האנייה Marianne E). כך, שבעוד שבהחלט ייתכן כי קיימת הצדקה משפטית לתפיסת אנייה שבדרכה להפרת סנקציות עליהן הכריז האיחוד האירופאי על ידי בית המשפט בגיברלטר, קשה לראות הצדקה כלשהי לתפיסתה הנגדית של איראן.

דומה, כי החל מאותה נקודה ואילך, "התפיסה המשפטית" של אוניות פינתה את מקומה לטובת תדירות הולכת וגוברת של פיצוצים, חבלות וירי באניות המשייטות מרחב הימי האזורי.

"סיכום שנתי" שמספקת סוכנות הידיעות האיראנית "נור" (www.nournews.ir) בימים אלו, מלמד על סך הכל 12 אניות איראניות שנפגעו כתוצאה מ- 14 מתקפות וחבלות במימי הים התיכון והים האדום. "האצבע" המאשימה מופנית באופן גלוי "למשטר הציוני" תוך ציון ציטוט מדבריו של ראש הממשלה נתניהו בביקור בבסיס חיל הים ממרץ 2017 בדבר חשיבות הכוח הימי באכיפת אמברגו הדלק על איראן, וכן תיאור של פרסומים בתקשורת האמריקאית על כך שהמתקפה על האנייה האירנית Saviz  בוצעה על ידי "הקומנדו הישראלי", פרסומים שהנם פרי תדרוך ישראלי -כך לפי טענת האיראנים.

הפרסום ב"נור" כלל הסבר ולפיו, השקרים על התוקפנות האיראנית בנתיבי השייט האסטרטגיים במפרץ עומאן ובמפרץ הפרסי נועדו ליצור לחץ על איראן לקבל את הדרישות האמריקאיות בעת שיחות הגרעין ולהכשיר את הקרקע לפגיעה באינטרסים איראנים ולהצדיק את ה'ההתנהגות העוינת' של הכוחות הציונים. כל זאת, בשעה שה"ציונים והמערב" נכשלו בשכנוע חברי מועצת הביטחון של האו"ם לגנות את איראן בגין המתקפה על המיכלית הישראלית (כך לפי הפרסום האיראני) –  Mercer Street ובגין ניסיון החטיפה של ה- "Princess Asphalt".

הפרסום האיראני  מוסיף ומספק איום מפורש: "באופן טבעי, באווירה שכזו, "אחד" לא יכול לצפות כי אם האינטרסים של "אחרים" נפגעים, הצד האחר ייוותר כפות באזיקים ולא ינקוט בכל פעולה. ובאופן ישיר ובוטה, או שיש ביטחון לכולם או שאין ביטחון לאף אחד. על המערב להבין כי העולם שונה משהיה, וכי אומות עצמאיות וממשלותיהן לא תשבנה בחיבוק ידיים אל מול התוקפנות והתעמולה וההתנהגות הבריונית והלא חוקית. על ארצות הברית ובעלות בריתה להבין כי הניסיון לדיכוי (האומות העצמאיות) באמצעות מעשי טרור לא זו בלבד שלא ישכנעו את דעת הקהל העולמית אלא שבאופן וודאי ייענו בתגובה החלטית ("decisive response")."

אם בעבר, התיימר המשטר האיראני "להצדיק" את פעולותיו האלימות בכל הקשור לתפיסת והחרמת אוניות בטיעונים משפטיים למיניהם, הרי שכעת המשטר האיראני מצהיר מפורשות כי אל מול מה שהוא מפרש כתוקפנות כלפי האניות האיראניות הוא יגיב בהתאם, וכי "לא יהיה ביטחון לאף אחד". תיאורה של ה- Mercer Street  על ידי איראן כ"אנייה ישראלית" מהווה למעשה הודאה מפורשת כי "הייתה הצדקה" מבחינת האיראנים, למתקפה עליה.

ניתן לזהות קו ישיר בין התוקפנות האיראנית המוצהרת שכנגד הסנקציות המוטלות על איראן וסוריה והניסיונות לאכוף אותן, לבין הצהרתו/איומיו של מזכ"ל חיזבאללה המזהיר בפני הפרעה להפרה המסתמנת של סנקציות אלו בדמות מיכלית שתוביל דלק איראני ללבנון (ומשם גם לסוריה).

בינתיים, על פי פרסומי ה- Guardian, הממשל הבריטי האשים את איראן במתקפה על ה- Mercer Street שהביאה למותם של אזרח בריטי ואזרח רומני וזימן את השגריר האיראני באנגליה לדיון במשרד החוץ בעניין המתקפה הלא חוקית האיראנית. סוכנות הידיעות FARS שהביאה את דברי מזכ"ל חיזבאללה עמם פתחנו, מציינת, כי הוא לא הבהיר מתי משלוח הדלק אכן אמור להגיע ללבנון.

המלחמה הימית נמשכת ומחריפה, ואוניות סוחר למיניהן מצויות על הכוונת האיראנית. יש לקחת זאת בחשבון ואלו הנדרשים לכך, אמורים להיערך בהתאם.

פורסם ב'מטען' -www.shipper.com, 24.8.2021.

הכותב הוא מנהל מחלקת ספנות במשרד הריס ושות'.
תוכן הכתבה כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית.
מאת עו"ד יואב הריס
המטען | 24 לאוגוסט 2021
דילוג לתוכן