נראה כי תנועת כך/כהנא שהוצאה אל מחוץ לחוק ועד אשר נעשה כן "זכתה" ליציאה מופגנת של חברי הכנסת מהמשכן בעת שנציגה דיבר כבר הוכרה על ידי המחוקק והדין עצמו כמי ש"יש להסירה". באשר ליריבות הספורטיבית בין הפועל למכבי תל אביב נראה כי זו ידעה ביטויים גרועים מאלו ויש שיאמרו שלמשל בארוחת הפיצה בה התכבד ראדיסאב צ'ורציץ הרוויחה מכבי תל אביב ביושר אי אלו דברי ביקורת או כעס מצידה של היריבה המושבעת העירונית. לנוכח פתח הודעת הדוברות האמורה ולפיה המשחק האמור הנו בין הפועל תל אביב והפועל פתח תקווה (ולא מכבי תל אביב) נראה כי עיקר קצפה של המשטרה יצא על הדימוי (אימג') שלה עצמה ובהקשר האמור ל- SCUMS כביטוי "בגנות משטרת ישראל".
ההקשר הקרוב ביותר לבחינת ביטוי הגנות המיוחס הנו עבירת 'העלבת עובד ציבור' שבסעיף 288 לחוק העונשין הקובעת כי "המעליב בתנועות, במלים, או במעשים, עובד הציבור, או דיין או פקיד... כשהם ממלאים תפקידם או בנוגע למילוי תפקידם, דינו- מאסר ששה חודשים".
נקדים ונציין כי במקרה אחד כבר נקבע כי הביטוי "מושתן וילד מפגר" שהוטח במתנדב במשטרת ישראל בעת שזה ערך חיפוש, אינו מקים את העבירה האמורה, שכן "אין מדובר בגידופים אישיים, הנוגעים לתכונותיו הפרטיות של עובד ציבור זה או אחר, והנוגעים לליבת כבודו, כי אם בביטויים כלליים ואף שאלו פוגעים, ספק אם פגיעה זו היא במידה המצדיקה הרשעה בדין פלילי". אם כי באותו מקרה המדובר במלים שנאמרו בלהט של רגע, על ידי מי שעבר חיפוש לא חוקי על ידי מי שלא הזדהו כמתנדבים משטרתיים. נסיבות אלו, כך נקבע, מרככים את חומרת הביטוי (רע"פ 229/12 צבי כהן נגד מדינת ישראל).
בעניינם של אוהדי הפועל המורחקים, אין המדובר בביטויים שנאמרו בלהט של רגע כי אם במסרים שהושקעה חשיבה בהצגתם וכיתובם ובמטרה ברורה להעביר את המסר האמור בהם. אי לכך, את אלו נבחן אל מול דבריו של עורך אתר "מנהיגות יהודית" אשר בסוף שנת 2024 כתב במסגרת מאמר אותו פרסם באתר אודות הרב הצבאי הראשי כי הוא "מסייע לרצח- איסור יהרג ובל יעבור". מסייע לגילוי עריות -איסור יהרג ובל יעבור. מסייע לחילול שבת- איסור סקילה. מסייע לביטול מצוות ישוב הארץ -השקולה ככל התורה כולה. די בזה ואין צורך להשלים את דמותו" [ליבת המאמר].
לגבי ביטויים אלו קבע בית המשפט העליון בהרכב מורחב של 9 שופטים (רע"פ 5991/13) כי העבירה נועדה להבטיח את תפקודו התקין של השירות להבדיל מהגנה על העובד עצמו. העבירה לא נועדה להגן על רגשות עובד הציבור אלא תכליתה להגן עליו מפני עלבונות שיש בהם להפריע לתפקודו התקין של עובד הציבור.
הווה אומר, העבירה לא נועדה להגן למשל על שוטר פלוני זה או אחר לבל ייפגעו רגשותיו כי אם להגן על תפקודו של השוטר ולאפשר לו למלא את תפקידו. כאשר לצד עבירה זו או אל מולה, ניצב חופש הביטוי והשאלה היא כמובן היכן נקודת האיזון אשר תיקבע לפי תוכן הביטוי העומד על הפרק ושכלול של מכלול הנסיבות וכאשר "בין כל הביטויים שמור מקום של כבוד לביטוי הפוליטי". בהקשר לזה האחרון נקבע כי "הביטוי הפוליטי הוא אמצעי למימוש חירותו וסגולותיו של הפרט וגלום בו ערך חברתי משמעותי", הוא מאפשר פיקוח אפקטיבי על השלטון ומשמש כאמצעי להבטחת זכויות נוספות.
גם הקביעה האם ביטוי הנו ביטוי פוליטי הנה על פי מכלול הנסיבות, אולם ככלל ההבחנה היא בין ביטוי מסחרי [למשל פרסומת מסחרית] לבין ביטוי פוליטי. וכאשר הביטוי ה"מעליב" הנו ביטוי פוליטי יש לתת לו הגנה יתרה מפני העבירה כאשר גם לגבי קללות וגידופים יכול, בנסיבות מסוימות להתקיים הרציונלים של חופש הביטוי. עוד קבע בית המשפט העליון כי ככל שעובד הציבור בכיר יותר הוא יידרש לסיבולת גבוהה יותר ביחס לביטויים עולבים. ולגבי הדברים עצמם שפורסמו כנגד הרב הצבאי הראשי נקבע כי המאמר עצמו מותח ביקורת על פעולותיו או אי פעולותיו של הרב הצבאי הראשי אל מול מדיניות הצבא ובשאלות שהן במוקד השיח הציבורי (כמו תכנית ההתנתקות או שילוב נשים בצבא ושמירת שבת), ומעוררות עניין ציבורי ולכן לאור ההקשר ולמרות התוכן הקשה של ביטויי ליבת המאמר, המדובר בביטוי פוליטי שראוי להגנה ולכן לא נעברה העבירה.
אל מול כל המתואר, בסופו של יום המדובר בשלושה סמלילים נושאים כיתוב באנגלית ובהם מסר אסוציאטיבי כנגד "קבוצה יריבה" ומשטרת ישראל -הנמצאת בראש סולם הבכירות ולפיכך אמורה או אף מחויבת על פי דין בכוח סבל שמאפשר לה לספוג מסרים כגון אלו. כפי שציינה לא אחרת מאשר המשטרה עצמה המדובר בקומץ אוהדים, אשר התמקמו ביציעים בהם על פי רוב מתמקמים אוהדי ה"גרעין הקשה" (אולטראס), כאשר ככלל אצטדיון כדורגל נחשב למקום המכיל חופש ביטוי בין אם המדובר בשירת "הנה היא עולה הקבוצה הגזענית של המדינה" ובין אם בשלטי "אני יודע מה עשיתם בקיץ האחרון, כלום" ובשנתיים האחרונות הוכחה חשיבותו כמקום של תמיכה וקריאה לשחרור החטופים והכרה והנצחת הנופלים במלחמה.
המשטרה עצמה הצליחה "לשמור על הסדר הציבורי" גם כאשר החולצות היו ביציע וסביר להניח שלא כיתוב זה או אחר אכן היה מונע ממנה לתפקד כפי סמכויותיה ויכולותיה. הביטוי עצמו אינו ביטוי מסחרי והוא אמירה פוליטית במובן זה שהוא מביע מחאה וביקורת על משטרת ישראל.
סביר להניח כי ישנם לא מעט אוהדי הפועל - בין אם המדובר בנער שנרמס תחת סוס המשטרה [כפי הסרטון שהופץ] ובין אם אלו שזכו לחיכוך זה או אחר לפני או אחרי פיצוץ משחק הדרבי שאכן סבורים כי המשטרה נוהגת כלפיהם בקשיחות וזהו הרקע להבעת המסרים שבחולצה. ככל הנראה יש לא מעט מאלו שיחלקו על המשך הדברים שבהודעת דוברות המשטרה ולפיהם: "המשטרה עושה תפקידה נאמנה תוך שמירה על ביטחונם ושלומם של כלל האוהדים".
ככל שיש מקום לסבור כי המשטרה עצמה ומחוז תל אביב בפרט, נהייתה לפוליטית במובן זה שהיא פועלת על מנת ליישם את רצונותיו של השר הממונה או מגשימה מדיניות מפלה בררנית כלפי אוהדי קבוצה שככלל אינם שייכים למחנה הפוליטי שלו [ויסלח האוהד יריב לוין] והוא עצמו מזוהה או מזהה עצמו עם קבוצה יריבה, הרי שהמדובר בביטוי פוליטי במובן הטהור של המלה. נתון המחזק עוד יותר את חופש הביטוי העומד לרשות לובשי החולצה ואלו שמספקים "תמיכה בקבוצה האוהדים הללו" [גם כן מתוך הודעת הדוברות].
אבל מעל לכל על הלגיטימיות שיש בתכני חולצת האוהדים לימדה לא אחרת מאשר משטרת ישראל מחוז תל אביב עצמה. עת הרשתה ואפשרה לנגד עיניה שלה, ועיני העוברים והשבים והנמצאים ברחוב ויצמן בתל אביב כי חולצת "שמאלנים בוגדים" תימצא במרחב בסמוך למגפון זועק מרגליות אלו ואחרות בהקשר זה. ולהבהיר שמאלנים -כולל אלו שמשרתים בצבא ובמילואים, מאיישים את בתי החולים, מעבדים את האדמה, בונים את הארץ או סתם אנשים ישרים ומשלמי מיסים, ו"בוגדים"- כלומר דינם מוות, כמו אחד שספג בזמנו שלוש יריות בגב, לא רחוק משם. בכיכר. אם ל"שמאלנים בוגדים" מותר להסתובב במרחב הציבורי דומה כי ובמשקל של על אחת כמה וכמה, גם ל- AGAINST THE SCUM.
דומה כי תהיינה אי אלו התפתחויות בעניין ורצוי להעמיד דברים על דיוקם והקשרם.
יואב הריס, עו"ד.
האמור לעיל אינו חוות דעת משפטית.
