בעוד שמי שלילדי שנות השמונים השם neighbors מקושר עם הסדרה ללימודי אנגלית ששודרה בשחור לבן ונפתחה בשיר פתיחה מלווה בנגינת מפוחית שלווה ו- Mr. Kashtan too הרי שהספר "שכנים" של ההיסטוריון יאן טומאש גרוס עוסק למרבה הצער, בעניין אחר לחלוטין- איך אותם יחסי שכנות מתמשכים (800 שנים כשמדובר ביהדות פולין) הופכים באחת לטבח מחריד.
ערב מלחמת העולם השנייה, ישבו בעיירה ידוובנה שבמזרח פולין כ- 1,000 יהודים שהיוו 40% מכלל אוכלוסייתה. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה ובמסגרת שיתוף הפעולה הגרמני-נאצי עם רוסיה (תחת הסכם ריבנטרופ- מולוטוב) הועברה השליטה בעיירה זו לכוחות הסובייטים, אולם עם הפרת ההסכם ופלישתה של גרמניה הנאצית לרוסיה, ביוני 1941 נכבשה העיירה על ידי הכוחות הגרמנים. אותה עת שהו בעיירה גם יהודים פליטים מעיירות סמוכות. השכנים הפולנים לא המתינו זמן רב, ולמחרת כבר החלו להתעלל ביהודי העיירה – פרצו לדירות, שדדו ורצחו 10 יהודים. שתי אימהות הטביעו עצמם למוות עם תינוקותיהן באגם. בבוקר 10 ביולי 1941 ריכזו הפולנים המקומיים את יהודי העיירה והפליטים (1600 במספר) במרכז העיירה (באמתלה כי הם נדרשים לעבודות ניקיון) והמקומיים החלו לרדוף אותם מצוידים בגרזנים ובאלות עם מסמרים. קבוצה אחרת של יהודים נדרשו לשאת את פסל לנין ולחפור בור בבית העלמין המקומי, בסיום החפירה נרצחו ונקברו שם. לעת ערב, לאחר ששהו שעות בשמש הקופחת ללא מים כשהם נרדפים כאמור, הובלו יתרת היהודים לאסם כשהם "מדורבנים" ומזונבים באלימות ובתקיפות לצעוד אך לכיוון אחד. את הסוף כבר ניתן להבין- האסם של היהודים שרוכזו בו עלה באש ואלה שנמלטו מהשריפה נרצחו באכזריות. על ידי הפולנים. השכנים. הנתונים אודות מספר היהודים שנרצחו באותו יום נעים בין 1600 (כפי נתוני ההיסטוריון גרוס) (900 מהם באסם) ל- 380 (המכון הפולני לחקר ההיסטוריה). 100 היהודים שנותרו בחיים רוכזו בגטו שלימים חוסל. רק שבעה מיהודי ידוובנה שרדו (כלומר 0.4375% מכלל 1600 היהודים- תושבים ופליטים). החשיבות במחקרו וסיפרו של גרוס שפורסם בשנת 2000 הוא בכך שבניגוד למה שהוסתר עד אותה עת, הרצח לא בוצע על ידי הגרמנים כי אם על ידי השכנים-הפולנים עצמם. אישור לדברים אלו של גרוס ניתן על ידי המכון הלאומי הפולני לחקר ההיסטוריה שפרסם דו"ח מקיף שתומך בממצאיו של גרוס. בקיץ 2001, במלאת 60 שנים לטבח, התייצב נשיא פולין דאז בטקס הצבת אנדרטה לנרצחים והתנצל על הפשע, תוך שהוא מציין בדבריו שלו – "אנו יודעים בוודאות כי בין הרודפים והרוצחים היו אף פולנים. כאן בידוונה, אזרחים של הרפובליקה הפולנית מתו בידי אזרחים אחרים". [1][2][3]
[1] אתר יד ושם, האנציקלופדיה של הגטאות, הערך ידוובנה (Jedwabbne).
[2] ויקיפדיה, הערך "שכנים", שכנים _(ספר) https://he.wikipedia.org/wiki
[3] ד"ר מוטי שלם, "כשפולנים שרפו מאות יהודים באסם", אתר Ynet, 10 ביולי 2018.