ית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו
ת"א 35524-11-23
מספר בקשה: 16
לפני כבוד השופטת מיכל עמית-אניסמן
המבקש
ע"י ב"כ עו"ד יואב הריס
נגד
המשיב
ע"י ב"כ עו"ד עופר רחמני, אהוד ירצון ואפרים אליגולא
החלטה
לפניי בקשת הנתבע מר [הושחר] (להלן: "המבקש") לסילוק על הסף מחמת התיישנות של התביעה שהוגשה כנגדו על ידי התובע מר [הושחר] (להלן: "המשיב"), וזאת בגין חוב נטען על סך 5,497,767 ש"ח.
רקע רלוונטי
1. תחילתה של הפרשה מושא התובענה בשנת 2009 עת הציע המבקש למשיב הצעה עסקית, במסגרתה ישקיע המשיב סך 2,600,000 אירו בחברה העוסקת בסחר בתעודות פליטת פחמן ויהא זכאי לרווחים (להלן: "הכספים" או "ההשקעה"). יוער בנקודה זו כי אין מחלוקת בין הצדדים בדבר הכספים שהועברו מידי המשיב למבקש, אלא שהצדדים חלוקים בשאלה האם הכספים הועברו על ידי המשיב למבקש בנאמנות או שמא מדובר בהשקעה גרידא על הסיכויים והסיכונים הכרוכים בה. עוד אין מחלוקת בין הצדדים כי חלק מן הכספים הושבו מהמבקש אל המשיב, ואולם מחלוקת נותרה באשר ליתרת הכספים, ולשאלת זכאותו של המשיב להחזר יתרה זו. סכום התביעה מבטא את יתרת הכספים אשר לשיטת המשיב נותרו בידי המבקש, ואשר לטענתו הוא זכאי להם, בסך 1,102,000 אירו.
תמצית הטענות בכתב התביעה
2. המשיב מציין בכתב תביעתו כי הוא תושב ואזרח ישראל שעלה לארץ מצרפת וכי במרבית השנים הרלוונטיות לתביעה התגורר בצרפת. המבקש, כך נטען בכתב התביעה, עלה לישראל מצרפת ומתגורר בה מחודש אוגוסט 2009.
3. המשיב טוען כי בחודש אוקטובר 2009 פנה אליו המבקש, והציע לו להשקיע בחברת "FINOTEC" (להלן: "החברה") אותה לפי הטענה, רכש בסך 20,000,000 אירו. לפי הצעתו של המבקש, יעמיד המשיב סך 2,600,000 אירו ויהא זכאי ל-13% ממניות החברה, וכן יהא זכאי לרווחים על בסיס שבועי. כן התחייב המבקש, לפי הטענה, כי בכל מקרה סכום הקרן מובטח בכספים בבנקים כך שכספי המשיב בטוחים ומוגנים וכי יוכל לקבל את כספו בכל עת בחזרה, ואין לו כל סיכון כלכלי. המשיב טוען בכתב התביעה כי ראה במבקש כנאמן שלו ועבורו, ולאור מצגיו העביר לו את הסכום שנתבקש, קרי 2,600,000 אירו.
4. בסוף חודש פברואר 2010, חמישה חודשים לאחר ההשקעה, נטען כי לאור אי תשלום הרווחים השבועיים להם התחייב המבקש, דרש המשיב מהמבקש את הרווחים המובטחים שטרם שולמו וכן את השבת ההשקעה והוצאות שונות שהיו לו בגיוס הכספים. במהלך חודש פברואר 2010 ועד מחצית אפריל 2010, נטען כי המבקש העביר ששה תשלומים בסך 81,000 אירו, לפי הטענה על חשבון הרווחים המובטחים.
5. בסוף חודש מרץ 2010 – תחילת חודש אפריל 2010 (התאריך המדויק לא ננקב בכתב התביעה) נטען כי המשיב והמבקש שהו באילת, ובמסגרת פגישה שקיימו, המבקש התחייב להשיב למשיב את מלוא הסכום שהמשיב העביר לו ושמצוי בידו, בסכום קרן של 2,600,000 אירו, בתוך עשרה ימים בתל אביב (להלן: "הפגישה"). בנוסף, לפי הטענה, התחייב המבקש כי המשיב יישאר בעל מניות בחברה גם לאחר השבת ההשקעה, בשיעור של 13% ממניות החברה וכי יפיק רווחים.
6. נטען כי בין החודשים אפריל 2010–ספטמבר 2010 השיב המבקש למשיב במועדים ובסכומים שונים סך של 1,498,000 אירו, באופן שיתרת הכספים שנותרו בידי המבקש עומדת על הסך של 1,102,000 אירו, מבלי לחשב את הרווחים אותם הבטיח המבקש למשיב.
7. עוד נטען כי למשיב התברר בדיעבד כי המבקש כלל לא רכש את החברה, וכי השקעתו של המבקש בחברה עמדה על סך 1,600,000 אירו בלבד וזאת תמורת 7% מהחברה בלבד. עוד התברר לו כי בעלי החברה רכשו את אחזקות המבקש בחברה "החוצה" במסגרת "buy-out" – בסך 1,400,000 אירו ששולמו למבקש. לאור כך, נטען כי המבקש שבידיו כנאמן הופקדו הכספים, הונה את המשיב, כך שלא עמד באף הבטחה מהבטחותיו, ונטל לכיסו במישרין סכום של כ-1,102,000 אירו.
8. הפרשה הסתבכה עת נחטף אחיו של המבקש על ידי המשיב. כנגד המשיב התנהל הליך פלילי בצרפת במסגרתו הואשם בחטיפת אחי המבקש. המשיב טוען בכתב תביעתו כי במסגרת הליך פלילי זה שהתנהל כנגדו נאסר עליו לצאת מצרפת וכן לפנות אל המבקש בכל דרך שהיא, וזאת עד לחודש אוקטובר 2022, ומשכך לא נקט בהליכים כנגד המבקש עד למועד הגשת תובענה זו. לפי הטענה, יצירת קשר או פנייה אל המבקש משמעותה הפרת החוק הפלילי הצרפתי וסיכון המשיב בהליכים פליליים נוספים.
9. המשיב טוען כי מסר את הכספים למבקש בנאמנות, אשר ניתן להוכיחה במשתמע, כפועל יוצא מהסכם בעל פה, מהתנהגות הצדדים ומפעולותיהם, וכי לא נדרש הסכם בכתב לצורך הוכחת קיומה של נאמנות. עוד נטען כי ממילא בעת רכישת מניות בנאמנות, המניות נרשמות על שם הנאמן ולא על שם הנהנה. המשיב מוסיף וטוען כי המבקש הודה בדבר קיומה של יתרת הכספים המצויים בידיו אשר לא הוחזרו לו; כי ישנן הודאות רבות של המבקש בעל פה ובכתב בתיק השופט החוקר בצרפת בדבר הכספים שעליו להשיב למשיב; וכי דבריו אלו עולים כדי הודאת בעל דין. עוד נטען כי מכתבים ופניות שנשלחו אל המבקש בדרישה להשיב את יתרת ההשקעה נענו בהכחשה גורפת ללא מענה ענייני ומשכך הוגשה התובענה.