האבוקות לא בערו לבד - על דגל הפריסה של הפועל תל אביב בראי הוראות תקנון המשמעת ותפקידה של משטרת ישראל באירוע ובכלל.

בעוד שתשומת הלב התקשורתית ואחרת נתונה להחלטת משטרת ישראל לביטול משחק הדרבי התל אביבי (המכונה גם "הגדול") לנוכח מופע האבוקות שהושלכו מיציע אוהדי הפועל טרם שהחל המשחק, דומה כי דגל הפריסה שנפרס באותו יציע או ליתר דיוק ה- תוכן (image) שהוא הציג, לא זכו לעין בוחנת הגם שהוא נוכח היטב ביציע, באצטדיון ובתיעוד החזותי.

תחת הכותרת "תפרקו אותם" בחרו אוהדי הפועל תל אביב להציג שני כדורגלנים ככל הנראה, כל אחד מהם מאויר באופן חביב המתכתב עם דמויותיהם של אלון ורפי וחבריהם מ"הספורטאים הצעירים" – "בעט אלון, בעט" (אבנר כרמלי) וספרי ההמשך. אלא שבעוד שאלון ורפי שהחלו את דרכם בנבחרת בתי הספר ומצאו עצמם מובילים את נבחרת ישראל בניצחונות מהדהדים במשחקים בינלאומיים, הדמויות שעיצבו אוהדי הפועל תל אביב עוסקים בדבר אחר לחלוטין: הדמות האחת ("אלון?") לבושה בחולצה אדומה זה עתה סיימה להטיח אגרוף שניתן "עם כל הלב" וסיים את מפגשו עם פניה של הדמות האחרת – ("רפי"?) זו לבושה באפודת שוער בצבע כחול אפור, מועדת לאחור כשזרם דם יוצא מנחיר שמאל ומכתים את האפודה, כתוצאה מאותו אגרוף. כל זאת תחת הכיתוב "תפרקו אותם": ה"תפרקו"- מופנה מן הסתם לשחקני הפועל תל אביב ו – "אותם" מופנה לאלו היריבים ממול. כדור כלשהו או פעולת כדורגל כלשהי אינם מופיעים בשלט הפריסה, אלא אך ורק אגרוף כאמור (שניחת ופגע).

המשך קריאה

מעבר לשימוש הלא מדויק בשפה העברית -שכן במקום לשון עתיד (תפרקו) המדויק יותר הנו ציווי "פרקו" (כפי שבזמנו העירה לימור לבנת עצמה ביחס לשלטי החוצות שהופנה כלפיה על ידי ארגוני המורים עת תיקנה אותם ל"התפטרי" במקום "תתפטרי"), הרי שעל פניו ולכאורה שלט זה לכשעצמו מהווה עבירת משמעת (Disciplinary Matter) על פי תקנון אופ"א אשר מונה תחת Article 16 סעיף משנה (e.) המונה את "השימוש במחוות, מילים, אובייקטים, או אמצעים אחרים על מנת להעביר מסר פרובוקטיבי שאינו מתאים לאירועי ספורט..." כעבירת משמעת המטילה על המועדונים את האחריות להתנהגותם הבלתי נאותה זו של אוהדיהם, אפילו אם לא הייתה רשלנות כלשהי מצדו של המועדון. ובשפת המקור – "the use of gestures, word, objects, or any other means to transmit a provocative message that is not fit for a sport event" וכן – "all associations and clubs are liable for the following inappropriate behaviour of their supporters and may be subject to disciplinary measures and directives even if they can prove the absence of any negligence in relation to the organization of the match".

עבירה זו נמצאת "בשכנות" לעבירות כגון התפרצות למגרש, השלכת חפצים, הדלקת אמצעים פירוטכניים וכדומה. סעיף הצגת מסר פרובוקטיבי זה שימש את אופ"א לאחרונה באכיפתה הבררנית כנגד מועדון כדורגל מכבי חיפה בעקבות שלט האוהדים – Murderers since 1939 שהונף במשחק הגומלין מול קבוצת ראקוב הפולנית במענה לשלט שהניפו אוהדיה של אלו במשחק הקודם- "ישראל רוצחת והעולם שותק" (זו גם זו הועמדו לדין) בעוד ששלט הפריסה הענק של אוהדי פריס סן ז'רמן שעניינו FREE PALESTINE ותוכנו מסר של "from the river to the sea" (עם שימוש במוטיב של נהרות דם) זכה על ידה לגיבוי בדברי דובר אופ"א כי "הכרזה לא יכולה להיחשב פרובוקטיבית במקרה זה". על אלו עמדנו בהרחבה במאמרנו בנושא ("על שכנים פולנים ואכיפה בררנית של אופ"א").

לא ניתן אפוא להימנע מהרושם, כי מופע האבוקות שהודלקו (והושלכו) נועד בין היתר על מנת לתקף את המסר שניבט מדגל הפריסה אודות האופן בו יש "לפרק אותם" -בכל דרך אפשרית (כמעשה מליקה ברומן פץ – ולא ניתן לשכוח את ה"ז... אותו" שנראה כי נאמרו מפיו של מבצע "הפאול" לעברם של עמנואל אופיר ז"ל ואברהם גרנט, מיד לאחר אותה כניסה ברוטלית). כידוע הרציונל לחיוב קבוצה במעשי ההתפרצות למגרש, זריקת חפצים או ציוד פירוטכני וגו' לשדה המשחק (על פי סעיף 20 טו. לתקנון המשמעת של ההתאחדות לכדורגל) הנו בכך "שהקבוצות נהנות מן האוהדים באמצעות רכישת כרטיסים על-ידיהם והעידוד שהם מספקים. ראוי אפוא כי יישאו באחריותם להתנהלותם של אלו" (פסק דין של בית הדין העליון של בית הדין המשמעתי של ההתאחדות לכדורגל -שדן לא אחרת מאשר הפסקת הדרבי התל אביבי בעקבות התפרצות אוהד למגרש (24/11/2024). עמדה על כך הוועדה לבחינת רפורמה בדרכי המאבק בהתפרעויות במשחקי כדורגל (פרופ' מיגל דויטש, עו"ד אפרים ברק, פרופ' יאיר גלילי) בסעיף 126 לדו"ח מחודש נובמבר 2022 שם נאמר כי "קשה להניח כי קבוצה תתפתח ותגיע להישגים ללא "הדחיפה" והתמיכה של אוהדיה. קבוצה נהנית מתמיכת האוהדים ומייחלת לה, ועם היתרונות מגיעים החסרונות, דהיינו ייחוס האחריות בגין ההתפרעויות לקבוצה מושא האהדה".

כלומר חידוד המסר של "תפרקו אותם" על ידי "מופע האבוקות" נחזה כממלא בדיוק את התיבה ולפיה מופע האבוקות נועד לעודד את הקבוצה (בעידוד פרובוקטיבי לכשעצמו) כך ששילוב דגל הפריסה עם מופע האבוקות או אם תרצה שילובן של אלו בפריסת הדגל, עשוי לפעול כנגד מועדון הפועל תל אביב וניסיונותיו להרחיק עצמו מאירועי השלכת האבוקות על ידי האוהדים - לאחר שהמועדון עשה ככל שלאל בידו כולל העסקת מאבטחים ומן הסתם תשלום דמי שיטור, כדי שהסדר הציבורי באצטדיון וסביבותיו, יישמר. זאת במסגרת הדיון בבקשת תובע ההתאחדות להאשימה באותה "התפרעות אוהדים בנסיבות מחמירות" וכן בעבירות של מתחום ה"סדרנות ושיטור" שעל פי תקנון האליפות של ההתאחדות לכדורגל המטיל על הקבוצה הביתית "לדאוג לכך כי הסדרנים ידאגו לשמירה על הסדר באצטדיון" וקובע גם כי "הצבת שוטרים במגרש אינה פוטרת את הקבוצה הביתית ואת סדרני הקבוצה הביתית מאחריות לסדר במגרש". [סעיפים 6 .ב. (4)  ו- (8) לתקנון האליפות]. בכך שונה אולי אירוע זה מהשלכת האבוקות של אוהדי מכבי חיפה במהלך המשחק מול מכבי תל אביב אשר הושלכו באופן מתוזמן היטב ועקבי לאורך המחצית הראשונה וגם כשמכבי חיפה הובילה, במה שנחזה כפעולת התרסה נגד המועדון (בהרחבה "אחריות שילוחית להתפרעות אוהדים" האמנם?") .

לאחר שמיעת דובריה של משטרת ישראל בערוצי התקשורת השונים- ערוץ 55 ו"תכנית הספורט של ישראל" ברדיו האזורי, למיטב ההבנה עמדתה של זו היא כדלקמן: משטרת ישראל אינה יכולה למנוע לחלוטין (או בכלל) כניסת אבוקות ליציע אוהדי כדורגל. אם האבוקות שנזרקות אינן פוגעות באיש המשחק לא יפוצץ, אם מישהו נפגע מהאבוקות המשטרה תפסיק את המשחק". עמדה זו, שלכשעצמה לא תואמת את המשך קיומו של המשחק בין בית"ר ירושלים למכבי חיפה באצטדיון טדי לאחר שילד בן כ- 12 נפגע מהאבוקה שם והופנה לבית החולים, בעצם מעבירה את הסמכות וההחלטה לאוהדים: אם תצליחו להשליך מבלי שאיש ייפגע- יהיה משחק ואם "תפספסו" או חו"ח תפגעו בכוונה, לא יהיה משחק. לאור עמדה ורציונל זה, נשאלת השאלה מה הטעם ב"חימום האווירה" לפני המשחק- כפי תיאורו של בן כספית (כולל תיאורו את הילוכי השוטרים כ-וואסח)
("פתרון בניחוח בן גביר: ההחלטה של משטרת ישראל מדיפה ריח נקמה", מעריב, 20.10.2025) וכיצד "תרמה" לאווירה זו סרטון רמיסתו של נער אוהד הפועל על ידי סוס משטרתי. ככל שידוע, תפקידה של משטרת ישראל הוא לעסוק ב"מניעת עבירות ובגילוין, בתפיסת עבריינים ובתביעתם לדין בשמירתם הבטוחה של אסירים, ובקיום הסדר הציבורי ובטחון הנפש והרכוש" [סעיף 3 לפקודת המשטרה]. משכשלה המשטרה, כך נראה הן ב"מניעת העבירות" והן "בקיום הסדר הציבורי ובטחון הנפש" (לפי דבריה שלה- אודות היקף הנפגעים מהאבוקות), ראוי היה לשאול את בעלי התפקידים במשטרה: כמה סיורים בוצעו ביציע אוהדי הפועל טרם כניסת האוהדים לצורך חיפוש אמל"ח? כמה סיורים בוצעו לאחר שזה נפתח? האם ניתנו הנחיות לסדרנים לעבור ולחפש אמל"ח ביציעים? האם נעשה פיקוח על מנת לוודא כי הנחיות אלו מבוצעות? כמה אמצעי תצפית הוקצו על מנת לזהות נושאי ומשליכי אבוקות? כמה אמצעי תצפית הוצבו באופן גלוי על מנת להרתיע מראש את משליכי האבוקות? האם במסגרת הערכת המצב נלקחה בחשבון מפגן האחווה ששרר באצטדיון בין שני הקהלים בעת הצגת שמות הנופלים אוהדי הפועל תל אביב -המלמד על העדר "רוח קרב" בין הקהלים? והאם סמכות המשטרה במשחקי כדורגל מתמצית לשיטתה בספירת הנפגעים מהשלכות אבוקות וקבלת החלטה על ביטול משחק?

במקרים אחרים ובהקשרים אחרים, נקבעו ביחס למשטרת ישראל, אלו הבאים- "ככל שעסקינן במשטרה – בצד סמכויותיה וחובותיה הנרחבות, כפופה המשטרה גם לאחריות בנזיקין (ע"א 429/82 מדינת ישראל נגד סוהן). חלה עליה חובה מושגית וקונקרטית לנקוט אמצעי זהירות סבירים בהפעלת סמכויותיה, כדי למנוע גרימת נזק לפרטים או לגופים העלולים להינזק מפעולותיה (ע"א 3580/06 עזבון המנוח חגי יוסף ז"ל נגד מדינת ישראל וע"א 338/81 בוסקילה נגד מדינת ישאל). כמו כל גוף שלטוני אחר, מחובתה לפעול בתום לב ובמקצועיות וממילא, צריכה היא לצפות, ששימוש או שימוש רשלני בכוחותיה או סמכויותיה עשוי לגרום לנזק (ע"א 862/80 עירית חדרה נגד אהרון זוהר)" (ת.א. 20- 09- 1542 שי נגד שפר, כבוד השופט א' רובס).

מאחר ועל פי הפרסומים בתקשורת מועדון הכדורגל הפועל תל אביב מתכוון לעמוד על מלוא טענותיו ובכל הערכאות, לא נותר אלא לבחון כיצד יתפתחו הדברים ומה ייקבע בעניינם של כלל הנוגעים בדבר.

 

 

יואב הריס, עו"ד

האמור לעיל אינו חוות דעת משפטית.

 

 יואב הריס, עו"ד
23 באוקטובר 2025.
דילוג לתוכן