FuelEU עקרונות והערכות

את המטרה השאפתנית של הפחתה ב- 80% בכמות פליטת גזי חממה מכלי שייט, מתיימר האיחוד האירופאי להשיג באמצעות התקנות נושאות כותרת REGULATION (EU) 2023/1805 אשר יצרו  את המונח "FuelEU".

לאחר דברי מבוא מפורטים, המעלים על נס את חשיבות ומרכזיות סקטור ההובלה הימית לאיחוד האירופאי- הן במונחים של יצירת מקומות עבודה (5.7 מיליון משרות בשנת 2014) והן במונחים של יעילות אנרגטית- ההובלה הימית היא היעילה ביותר במונחים של טון פליטת פחמן לקילומטר ביחס ליתר תצורות ההובלה, לא נותר מנוס אלא מלהתייחס לנתוני הפליטה עצמם.

המשך קריאה

תנועת אוניות אל או מחוץ לנמלי האיחוד האירופאי אחראית, כפי המתואר במבוא,  ל – 11% מכלל פליטות ה- C02 שכתוצאה מהובלה ול- 3% עד 4% לכלל פליטות ה – Co2 של האיחוד בכללותו. בתוך כך, כלי השייט שבגודל 5,000 גרוס טון (GT) ואילך, הגם שהם מהווים 55% מכלל כלי השייט הפוקדים אם נמלי האיחוד הרי שהם אחראים לכדי 90% מפליטות ה- Co2 של סקטור התעבורה הימית. זאת כאשר מצב הדברים הנוכחי הוא ש כ 99% מהדלקים אותם צורכים האניות הנם דלקי מאובנים (fossil origin) ומכאן שיש כר נרחב לשימוש בדלקים חלופיים ביולוגים

לאור נתונים אלו ואחרים, מציבות התקנות האמורות את הרף הבא כדלקמן: היקף פליטת גזי החממה (GHG intensity) המותר מכלי שייט להובלת נוסעים או מטען בגודל 5,000 GT ואילך הפוקד נמל אירופאי הוא 91,16 גרם Co2 לכל מגה ג'אול (MJ) אנרגיה שהאנייה צורכת וזאת בחישוב ממוצע שנתי. כאשר, החל מ 1 בינואר 2025 ואילך הרף האמור מופחת בשיעור 2% ובהפחתות נוספות לאורך השנים עד לכדי הפחתה בשיעור 80%  החל מינואר 2050 (Article 4).

המונח Co2 הנו למעשה – Co2 equivalent באופן שהגזים מתאן וחמצן דו חנקני מומרים לפליטת Co2 ובדרך זו הרף הנקוב מתייחס לכלל פליטות האנייה שהאיחוד האירופאי חפץ בהפחתתן. הרף האמור מוטל על כל אנייה מגודל 5000 GT ללא כל קשר לזהות הדגל שהן נושאות, כאשר לגבי כלי שייט שביצעו מסע מנמל שאינו אירופאי או שיעדן הוא נמל שמחוץ לגבולות האיחוד האירופאי, צריכת האנרגיה בעד מסע שכזה תחושב על פי 50% בלבד.

היקף הפליטה בפועל של האנייה נמדד על פי נוסחה (המצויה ב- Annex 1) הלוקחת בחשבון למשל את הדלקים שהיא צורכת ואת היקף הצריכה של יחידות המנוע ואחרות של האנייה ומעניקה לאנייה פקטורים מיטיבים בעבור שימוש באנרגית רוח לצורך תנועתה או שימוש בדלקים שאינם ממקור ביולוגי – renewable fuels of non-biological origin (RFNBO) -כגון למשל מימן המופק ממים וחשמל או משילוב עם פחמן דו חמצני הנתפס תחילה מתוך האוויר במסגרת הליך ההפקה. עוד למשל יילקח בחשבון שימוש בחשמל המסופק מהנמל בעת עגינת האנייה.

חריגה מהיקף הפליטה המותר, תחייב את בעלי האנייה בתשלום קנס אשר יחושב לפי סך של 0.0585 אירו ל- MJ  מהאנרגיה אותה צרכה האנייה בפועל לאורך תקופת הדיווח (כאשר 1 מ/ט VLSO הנו שווה ערך ל- 41000 Mj) וכפול השיעור בו יש להפחית  את ה- GHG intensity שנצרך/ נפלט בפועל מהאנייה, על מנת לעמוד במגבלה הנ"ל שמציבים הכללים (  91,16 גרם Co2 ל – מגה ג'אול ובהפחת של של 2% החל מינואר 2025). חריגה שתחזור על עצמה משך שתי תקופות דיווח, תביא להגדלת הקנס.

המונח בו נעשה שימוש בתקנות הנו "company" וזו מוגדרת ככוללת את בעלי האנייה או כל ארגון או אדם כמו המנהלים (manager) או חוכר בחכירת גוף (bare boat charterer) שקיבל את האחריות לתפעול האנייה מידי הבעלים ואשר הסכים לקחת על עצמו את החובות שעל פי ה – International Management Code for the Safe Operation of Ships and for Pollution Prevention.

הגורם המקצועי שאל מולו יש לעבוד, למסור דיווחים ולקבל אישורים הוא ה- verifier המוגדר כחברה שקיבלה את ההסמכה (קרדיטציה) על פי התקנות.

הווה אומר, החל מינואר 2025 בעלים ומנהלים של כלי שייט הפוקדים נמלים אירופאים, נדרשים ומחויבים להביא לרישומן המתאים במאגר שהוקם ליישום כללי Fuel Eu, לנהל היטב את רישומי אספקת הדלקים, ולוודא כי האניות מקבלות את הסמכות, האישורים והבדיקות מידי verifier מוסמך ליישום כללים אלו.

לצורך הסדרת יחסי בעלים-חוכרים בקשר עם כללי FuelEu ערך BIMCO נוסח סעיף/פרק נושא כותרת Revised BIMCO Maritime Clause for Time Charter Parties 2024, אשר מסדיר, למשל מצד אחד את חובת הבעלים לדאוג לכך שלאנייה יש monitoring plan המופיעה ב- FuelEu Database וכי היא מצויה תחת מעקב, פיקוח ונושאת את האישורים הנדרשים, וכן מאפשר לחוכר מצד שני לעמוד בכללי ה- FuelEu באמצעות סוגי הדלקים שיזמין החוכר לאנייה. עוד קובע הסעיף כי במהות העניין החוכר יהא אחראי לשלם את הקנסות והתשלומים במקרה בו בתקופת החכירה האנייה תחרוג ממגבלת ה- GHG intensity שבכללים, תוך שמצד שני, באם החוכר יביא את האנייה לכדי יתרה חיובית (Positive compliance Balance), הבעלים ישלם לחוכר סכום שיוסכם ביניהם מראש עבור כל טון Co2 מהיתרה החיובית שתיווצר.

עולה אפוא כי טוב יעשו, בעלי ומפעילי כלי שייט הפוקדים או צפויים לפקוד נמל אירופאי, באם ידאגו כי האנייה מדווחת ובעלת monitoring plan מדווח בהתאם לכללי ומאגרי FuelEu ובאמצעות verifier מוסמך. עוד נדרשים הבעלים והחוכרים כאחד, לתכנן את צריכת הדלקים של האנייה וסוגי הדלקים ומקורות האנרגיה בהם תעשה שימוש בעת ההפלגה והעגינה, ולהביא בחשבו גם את עלויות הקנס הצפוי שכתוצאה מחריגה. כמו כל מטרה טובה או שאפתנית, FuelEu מטיל על הבעלים והמפעילים חובות אדמיניסטרטיביות ורגולציה לא מבוטלות ויש להיערך לכך.

 

 

עו"ד יואב הריס
עיתון המטען | גיליון 280 | פברואר 2025
דילוג לתוכן